וידבר משה אל ראשי המטות
א'רסז
תהיין לאיש שתי נשים והי' הבן הבכור לשניאה כו', ועוד כי קרבן הבהמה על מזבח החיצון ותשובה תשוב ה' תתאה זהו ג"כ עד"ז אך תשוב ה' עלאה זהו כענין מזבח הפנימי שבו מקריבים קטורת וכך התשובה נקרא ריח בוגדיו כמ"ש סד"ה ראה ריח בני, ולכן תשובה מכפרת גם על המזיד שאין הקרבן מכפר הרי שממשיך מבחי' עליונה יותר. גם במ"א נת' התשובה כמו התענית שהוא ענף מענפי התשובה מיעוט חלבו ודמו של אדם שזהו ענין אדם כי יקריב מכם ממש קרבן להוי' למעלה ממדריגת מן הבהמה תקריבו, כי קרבן הבהמה כשמתעלה לשרשו זהו והחיות נושאות כו' ונק' מרכבה דבריאה אבל מיעוט חלבו ודמו של אדם ותשובה זהו ענין מרכבתא עילאה חג"ת דאצי' האבות הן הן המרכבה, ומדות דאצי' נק' אדם והם מרכבה לג"ר כח"ב וע"י ביטול זה מעורר למעלה יותר מעצמות אור א"ס ולכן מכפר גם על המזיד, ודוגמת מ"ש באג"ה סי' כ"ח בענין מיתת צדיקים שנמשל לפרה אדומה שמכפר יותר מהקרבנות כו' לפי שממשיך ממו"ס כו' ועד"ז יובן בענין התשובה, ואפ"ל כי הקרבן קה"ק בינה והתשובה כתר, א"נ ע"ד שבת שבתון הוא ל' דכר ע"י ועניתם את נפשותיכם תשובה והקרבן ע"ד שבת שבתון היא ל' נקבה. א"נ הקרבן קה"ק והתשובה בחי' כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם, וזהו שאלו להקב"ה בחי' כי קדוש אני, בחי' חד ולא בחושבן ע"ס, ואפ"ל זהו ג"פ קדוש הא' ע"ד מלכא קדישא ז"א, הב' ע"ד קדה"ק שגם מבחי' קדוש הראשון הוא קדוש ומובדל, הג' ע"ד קדושתי למעלה מקדושתכם, ואפ"ל בחי' הב' א"א ובחי' הג' ע"י. וזהו מ"ש בירמי' סי' ז' כ"ב לא דברתי את אבותיכם ולא ציויתים כו' על דברי עולה וזבח, וכ"כ בתלים סי' נו"ן פסוק ח' ופסוק י"ד זבח לאלקים תודה ות"י כבוש יצרא בישא כו' וכן בסי' נ"א י"ח כי לא תחפוץ זבח כו', ומ"ש אדם כי יקריב מכם מן הבהמה י"ל הפי' יקריב מכם דוקא ר"ל הנה"ב שבאדם יקריבנה בתפלה כו', ועיקר הענין שמצד התורה נאמר יביא קרבן, אך בבחי' אור א"ס שלמעלה מהחכמה נאמר יעשה תשובה כו' וכנ"ל.
קיצור (ז). מן הבהמה אף אם נמשל כבהמות נדמו ע"י הקרבן עולה חיות הבהמה לשרשו עמש"ל סעיף ב', ומעורר י"ג מדה"ר שלמעלה מהשכל ארך אפים ונושא עון. א"נ המצות נק' אשר קדשנו ורמ"ח פקודין רמ"ח אברים דמלכא שהוא ז"א ונק' מלכא קדישא, והקרבנות נקראו קדשי קדשים שהוא בחי' שלמעלה מז"א, בינה או עתיק ונק' לפני הוי' תטהרו או ותתפלל חנה על הוי' על דוקא, והבדילה הפרוכת כו' יהי רקיע כו' לכן ע"י הקרבן דוגמת וכפר על הקדש, וזהו כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם.
קיצור (ח). ומתורץ מה שע"י קרבן בהמה בירור שם ב"ן מתכפר על האדם ששרשו מ"ה כי עולה לס"ג והבהמה סופה לשחיטה כדי שתתעלה ברוח האדם העולה למעלה, וע"י הקרבן מתעלית יותר בבחי' שלמעלה מאדם כנ"ל בענין עלייתה לס"ג, ועז"נ והאלקים יבקש את נרדף, ולפי שעיקר עלי' זו ע"י האדם כמו סוס ורוכבו שהוא מקדישה וסומך ידיו על ראשה והכהן
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-3ngcb1nv
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.