וידבר משה אל ראשי המטות
א'רסב
נפרד (וא"כ נק' למטה יש ומה שהוא למעלה נק' אין שאינו מושג משא"כ מלמעלמ"ט הוא ההפך שלמעלה היש וכל מה שלמטה כלא חשיב, וכיון שכן נק' ביטול זה דיחו"ת שהוא ביטול היש לאין כדמותינו, הדמות מהעצם ולא העצמיות ממש שהרי העצמיות היינו בחי' בצלמנו הוא שלמעלה היש וביחו"ת נק' למעלה בחי' אין ע"ש שאינו מושג א"כ זהו רק כדמותינו שהוא דמיון לבחי' ביטול אמיתי שלמעלה נק' יש כו' וז"ע כה לגבי זה כו', וז"ע תכלת דומה* לים כי תכלת היינו ביטול היש דומה לים ביטול אמיתי עלמא דאתכסיא כו', וזהו ע"ד אינו דומה שמיעה לראיה כי בינה היא שמיעה ל' הבנה וחכמה היא ראי' ובינה עד הוד אתפשטת שמבחי' שמיעה נמשך הודאה שהוא ביטול היש וזהו ענין כדמותינו וביד הנביאים אדמה שרשו מבחי' בינה, אבל חכמה היא ראיה ממש איך שלמעלה היש כו' והוא בחי' זה אספקלריא המאירה ומזה נמשך בחי' ברכה לכן חייב אדם לברך מאה ברכות כדי להמשיך בחי' ראיה כמ"ש צמאה נפשי לאלקים כו' מתי אבא ואראה כו', כי בינה שורש עולם הבריאה וחכמה שורש האצי' כמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה ששים המה דרוש הראשון בענין ונהר יוצא כו' ומשם יפרד כו', אכן ומעין מבית ה' יצא והשקה כו' יעו"ש) וגם פי' דמות יתפרש ג"כ מה שהעולם נדמה לנו ליש ודבר כי באמת אינו כן שהרי נאמר אין עוד מלבדו כו' וכולא קמי' כלא כו' רק לגבי המקבלים נראה כן להיות כי אין מלך בלא עם, וזהו ג"כ מ"ש ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלקים, פי' בצלמו בחי' יחו"ע שהוא בצלמו ממש כנ"ל ובצלם אלקים היינו בחי' יחו"ת, והיינו בבחי' מל', וכמ"ש מזה בזוהר ר"פ במדבר כמו שנז"ל, ובהיות כן שהאדם נברא בצלמו בצלם אלקים בחי' הביטול דיחו"ע ויחו"ת ברכה והודאה הרי לפי"ז יובן ענין הטעם מה שיש ביכולת האדם לתקן ולהעלות לדצ"ח אחר שנפלו בשבה"כ, שיתעלו הניצוצות מבחי' היש ודבר נפרד לבחי' הביטול דיחו"ת ואח"כ ביחו"ע כו'.
קיצור. שביטול דיחו"ת נק' בחי' עול מלכות שמים, אין מלך בלא עם, ולע"ל יהי' הוי' למלך על כל הארץ כי הכל מתרפאין לע"ל אפי'* עובדי כוכבים, רק מי שאינו כורע במודים, וזהו כדמותינו שלמטה יש ולמעלה נק' אין, ולכן בינה עד הוד אתפשטת, ואינו דומה שמיעה לראי', וזהו בצלמו בצלם אלקים, וע"כ האדם מתקן דצ"ח.
(ואפ"ל שכמ"כ תיקון בי"ע שהם דצ"ח שיהי' מאיר בהם ג"כ אור א"ס ע"ד שמאיר באצי' זהו ע"י האדם שהוא בכלל אצי' ע' בתו"א פ' בראשית בביאור ע"פ כי כאשר השמים החדשים ובלק"ת בשה"ש בד"ה ששים המה הראשון בפי' תמתי ע"ש ספ"ב דהיינו ע"י שמתקנים בי"ע כו').
ה) אמנם הנה כל זה כשהאדם הוא שלם בעצמו בצלם אלקים, אך כשפגם ע"י איזה חטא ועון וכיוצא ולא מאיר בו בחי' יחו"ע ויחו"ת כי פגם
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-9se0ktv7
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.