צו את בנ"י גו' את קרבני.
א'ע
עליו ציווים דהקב"ה ממילא אתכפייא צו דע"ג וכמארז"ל כל המקבל עליו עול תורה פורק כו'. וכה"ג יש ב' פירושים בענין זאת תורת העולה היא העולה, הא' דקאי על כנס"י הוא העולה למעלה כו' הב' דקאי על עמלק ועכומ"ז שהוא העולה על מוקדה ויהבית לנקודת אשא, והא בהא תלייא כי אמלאה החרבה, ואפ"ל זהו פי' אין ציווי בכ"מ אלא חסרון כיס שע"י ציווי דקדושה מחסרים בחי' כיס דק"נ הנק' אשה זונה שעליה נאמר כיס אחד יהיה לכולנו, ועמ"ש על מארז"ל מנחות מ"ד א' באו ד' ציצית וטפחו לו על פניו, ומכל זה יובן הפסוק בישעי' כ"ח מ"ג והי' להם דבר ה' צו לצו, וע"ש בתרגום ופרש"י שע"י שלא קבלו ציווי הקב"ה צו דקדושה מחמת זה שלט עליהם צו דע"ג כו', וע' מד"ר פ' בראשית רפ"כ הוא אומר לי אתה צוית אותם ואני צויתי אותם, מפני מה הניחו ציווייך והלכו להם אחר ציוויי והיינו ב' בחי' צו הנ"ל שהן זה לעומת זה יעו"ש פרשה י"ט ע"פ והמה כאדם עברו ברית מה אדה"ר הכנסתי לג"ע וצוותי ועבר על ציווי ודנתי אותם בשילוחין ובגירושין כו', המן העץ אשר ציוותיך כו', שעיקר כללות הציווי הוא שלא לאכול מעה"ד טו"ר והו"ע צו דקדושה ההתחברות להקב"ה והיינו ע"י קבלת הציווי שבחי' מל' הוא המחבר וכמ"ש בת"א פ' בראשית בד"ה צאינה וראינה בפי' במלך שלמה כי הנה מלכות דאצי' נעשית עתיק לבריאה ומחבר אצי' עם בריאה אף שאצי' ובריאה הם שני הפכיים והכח הזה במ' דאצי' הוא כי נעוץ תחלתן בסופן כו' ע"ש, וע' בד"ה כי כארץ תוציא צמחה פ"ג ובד"ה יו"ט של ר"ה פ"ב ובד"ה שובה ישראל עד דרוש השני פ"ד בענין כי עמך הסליחה למען תיוורא ועמ"ש בענין כ"א בזאת יתהלל המתהלל, לכן המל' נק' צו לשון ציווי ולשון צוותא וחיבור.
ואדמו"ר נ"ע פי' צו את בנ"י לשון צוותא שיהי' נמשך בחי' משה להיות בצוותא חדא עם בנ"י כו' דהיינו ע"י שיומשך להם בחי' משה בד"ה צו את בנ"י פ' פנחס דרוש הראשון רפ"ד, ושם פי' ואמרת אליהם שעי"ז יהי' להם כח הדיבור את קרבני את אותיות מא' עד תי"ו שיהי' התקשרות וביטול דיבור בדיבור והיינו כמ"ש ישעי' מ"א י"ד אל תיראי תולעת יעקב מתי ישראל מה תולעת זה אין כחו אלא בפיו אף ישראל כו' ועיין מזה בבחיי פ' בשלח פ"ד א' ע"פ ויצעקו אל כו', והנה כח זה נמשך להם ממשה שהוא הי' אדם שכחו בפיו כדפרש"י בחומש ר"פ בלק והיינו ע"י כי פה אל פה אדבר בו משה נתנבא בזה וכמ"ש מזה בישעי' מ"א י"ד על פסוק זה ולכן ע"י צו את בנ"י עי"ז ואמרת אליהם את כו', מה גם כי בקרבן תמיד מרומז ענין תולע כי עולת תמיד עולת אותיות תולע כמ"ש בפע"ח, וגם לפמ"ש דפי' צו הוא החיבור של בחי' מ' דאצי' המקבלת מיסוד שנק' וציונו הנה עי"ז גם כן נמשך להם כח הדיבור כי יסוד עייל במ' כ"ב אתוון כמ"ש בזח"א פ' ויצא דף קנ"ו סע"ב וע"פ וישכב יש כב דעייל בה כ"ב אתוון לכן עי"ז נמשך בחי' זו בכנס"י להיות להם כח הדיבור וזהו ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחוחי.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-k1cv0grh
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.