וידבר משה אל ראשי המטות
א'רעז
נת' שזהו אכילת אדם הגבוה מבחי' אכילת מזבח ארי' דאכיל קרבנין בירור ב"ן, אבל אכילת אדם בירור מ"ה כו' (ואפ"ל ע"ד יוחנן בן גודגדא היה אוכל על טהרת הקדש כל ימיו א"כ כיון אכילתו ע"ד אכילת הקדש לכן זהו למעלה מבחי' נדר ופרישות) ועי"ז נמשך השפע מא"ס ב"ה להיות בחי' אדם ג' קוין כו' וזהו אכילת אדם וכמו אכלו ריעים לעילא כו', ועי"ז ממשיך בז"א מבחי' והחכמה תחיה שלמעלה אפילו מהחיים דבינה כו' ועוד זאת כי ע"י הנדר הרי עלי הבינה רק מקפת וסוככת על ז"א כו' ודוגמת ע"י ל"ת אין האור מאיר בהכלי ממש אבל כשמתיר הנדר ונעשה אכילת אדה"ע נמשך האור מהחו"ב בבחי' או"פ בזו"נ, וכמו באכילה דשבת וקראת לשבת ענג כו' עדן נהר גן כו', והנה הנהר היוצא מעדן ויובל שמו זהו שער החמישים דבינה ושם שרש הנדר כנ"ל אבל החכמה היא עדן עצמו בחי' בעדן מקדם שהוא למעלה מבחי' ונהר יוצא כו' ובשבת וקראת לשבת ענג ממשיכים בחי' עדן ג"כ, וכמ"כ יובן ענין שהחכם מתיר את הנדר, וזהו ע"ד ומעיין כו' והשקה כו', משא"כ מבחי' ונהר יוצא כו' ומשם יפרד כו' וע' לעיל ססעי' ה'.
עוי"ל ע"ד שנאמר ועבד הלוי הוא, הוא דא עתיקא, והרי הכהנים הם למעלה מהלוים וע' זהר פ' שמיני דל"ט ע"א אלא צ"ל עדמ"ש במא"א אות ה' סי"ג הוא כינוי לבינה וכ"ש לכתר ולא מפני ההעלם נקרא הבינה הוא שהרי חכ' נעלם יותר (כענין שמן שצף ע"ג יין, ובפי' דגנך ותירושך ויצהרך פירשו דגנך זה הנגלות שבתורה תירוש רזי תורה הנק' יין כי נכנס יין יצא סוד, ויצהר הוא רזא דרזין ע"ד סתימא דכל סתימין כו' וזהו שמן שצף ע"ג יין וע' בלק"ת בשה"ש בד"ה צאינה וראינה דרוש השני בפי' ויין ישמח כו' להצהיל פנים משמן) ונק' אתה (כי אתה אבינו, ע' זח"ג קצ"ג ב') אלא כי תפארת דבינה נעשה כתר לז"א, וכל כתר נק' הוא וכן הוא וב"ד הוא בינה וב"ד זו"נ, ולפעמים הוא ז"א וב"ד נוק' עכ"ל, וא"כ לפ"ז אם הבינה היא בחי' כתר ולכן נק' הוא א"כ בחי' חכמה שהיא למעלה מהבינה שהחכמה נק' אין והבינה יש עכצ"ל שהחכ' לגבי ז"א נחשב בערך עתיק, כי הכתר יש בו ב' בחי' עתיק וא"א, ובחי' הבינה שנק' הוא היינו שהוא כמו א"א לגבי ז"א, ע' בסידור גבי ברוך שאמר והי' העולם ברוך הוא, וזהו ההעלם של הגילוי וע"כ נק' הוא שידוע מציאותו ולא מהותו, אבל החכמה היא למעלה מההעלם והגילוי, עמ"ש בפי' כי טובים דודיך מיין סד"ה שיר השירים ובד"ה מצה זו בפי' כחשיכה כאורה, ומה שנק' אתה כי גם אור א"ס ב"ה עצמו נקרא אתה כמ"ש אתה הוא הוי' לבדך כי הלא את השמים ואת הארץ אני מלא, וע' בת"א בפ' וירא בד"ה פתח אליהו אנת הוא חד בדף כ"ד ע"א גבי והנה הצמצום הי' באור א"ס כו' אבל במאור שהוא א"ס עצמו לא שייך שום צמצום ח"ו ולא העלם כו' ע"ש ולכן הכהנים שממשיכים מבחי' חכמה קו הימין הם למעלה ממדריגת ועבד הלוי הוא, ועד"ז יובן ענין הנדר שהוא בבינה בחי' שמאל דוחה וממשיך בחי' הוא הנק' חיי המלך כנ"ל, אבל החכם מתיר את הנדר ע"י שממשיך מהחכמה כמו הכהנים ימין מקרבת כו' ועמ"ש בהגהות לבה"ז פ' קרח ע"פ ויקומו לפני משה שם סעי' ז' ועד"ז ארז"ל
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-ejdn5nnb
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.