קדש ישראל
א'רז
בשליש העולם כו' דלא קאי על נשמת המלאך שבודאי אינו בגדר מקום ח"ו, רק קאי על הגוף שלהם שגדול כ"כ ועז"נ ג"כ עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט דג"כ לא קאי על הנשמות שלהן שהנשמות שלהן הן בעלי שכל והשגה וכמו נשמת האדם שהיא משכלת ומשגת, ולא שייך לקרוא אותם בשם רוחות ואש לוהט, אלא דקאי על הגופי' שלהם, אך שאינו מגושם כגופי' שלנו שהוא מן ד"י גשמי' ארמ"ע משא"כ גופות המלאכי' הוא רק מן הרוחני' דב' יסודו' אש רוח וכמ"ש הרמב"ן ע"פ עושה מלאכיו רוחות כו' (משא"כ נש"י כמו שהן למעלה הן בלא התלבשות גוף כלל כמ"ש במ"א), ולכן יובן דמה שהמלאכים אומרי' קדוש וברוך בכלות הנפש, היינו ג"כ בחי' לאכפי' שכופה ומבטל גופו להיות בטל להוי' לומר קדוש וברוך כו' ועי"ז ג"כ ממשיך המשכת גילוי אלקות כנ"ל שע"י הבירורי' נמשך אור עליון כו'. וז"ש על המלאכים גבורי כח עושי דברו ופי' בזוהר בלק שם עד לא אתו ישראל מלאכי מרומא הוו עבדי ושלמי עלייהו עשי', פי' עשי' הוא ל' תיקון כמו ועשתה את צפרניה דתרגומו ותתקן כו', ותיקון זה הוא בחי' הבירורי' וכמ"ש אשר ברא אלקים לעשות, וארז"ל לתקן, ולכן מלאכי מרומא הוי עבדי ושלמי בחי' עשי' ע"י אמירת קו"ב שזהו ג"כ אתכפי' דהגוף שלהם ה"ז בחי' תיקון ובירור הנק' עשי', וזהו פי' עושי דברו לעשות ולתקן את בחי' הדבר שהוא בחי' מל' דאצי' שהוא בחי' דבר ה' כמ"ש באשר דבר מלך שלטון כו', והוא המחי' כל העולמות בי"ע, וא"כ כשהמלאך או' קדוש וברוך ומהפך חשוכא לנהורא ממשיך עי"ז המשכת אלקות, והוא בחי' תיקון שמתקן את הדבר המחי' שהוא מלובש בגופו של המלאך להחיותו, וכשהגוף מסתיר כו' והמלאך מהפכו מחשול"נ הוא מתקן בחי' דבר הוי' המלובש בו וממשיך אליו גילוי אא"ס, אמנם ערך המשכתם הוא כפי בחי' ומדריגה מ"ן שלהם איך שהוא כך ממשיך ההמשכה משרש ומקור בחי' ומדרגה זו כדלקמן אי"ה. ויש להבין בכאן דלכאורה זה סותר למ"ש בכמה דוכתי' שהמלאכים הם לאחרי הבירור דהיינו שהתהוותן הוא מבחי' שכבר נבררו וכמ"ש ע"פ לבבתיני אחותי כלה דלכך המלאכים נהנין מקרבנות נה"ב שהוא עדיין קודם הבירור כו' ואע"פ שהבהמה גשמי' שרשה מפ"ש שבמרכבה והרי נפש הבהמה היא מק"נ שעדיין לא הוברר, אך היא נמשכת משמרי האופנים שמרי דוקא, וליישב זה י"ל בשני אופנים הא' פשוט הוא ע"פ הידוע שיש ב' בחי' מלאכי' הא' הנק' יוצר משרתים והם המתחדשים בכ"י, והב' נק' ואשר משרתיו שהם עומדים ברום עולם משי"ב, והנה מ"ש שהמלאכים הם לאחר הבירור זהו בחי' ואשר משרתיו מה שאין כן בחי' יוצר משרתי' המתחדשים בכ"י זהו"ע הבירור שלהם שמתבררי' בכ"י, ועז"נ מצמיח חציר לבהמה, וכנז' בזוהר בראשית די"ח ע"ב ופ' פנחס דרי"ז ע"א, וא"כ במלאכים הנק' יוצר משרתים שייך עשיה ובירור שמתבררים הגופי' שלהם מק"נ ממש, וכמ"ש בבה"ז דפ' פנחס הנ"ל, והב' אפשר לומר דגם במלאכים הנק' אשר משרתיו שייך בירור, אך לא בירור רע דק"נ ח"ו כי הם כבר הובררו, אבל ענין הבירור הוא ענין עלי' ממדרגה למדרגה כמ"ש במ"א דמה שהוא טוב בעשי' נחשב לפסולת ביצי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-32b957he
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.