ביאור אלה מסעי הג'
נח
בד"ה חייב איניש לבסומי בפוריא בפי' ואחריתו עדי אובד שיש בבחי' עמלק בחי' ראשית ובחי' אחרית, כמו שיש בקדושה בחי' ראשית ובחי' אחרית, ובחי' אחרית עמלק הוא ענין סוף מדרגת הקליפות ותמציתן שהוא ענין התגברות כח הרע כו' ע"ש, וכיוצא בזה נת' במ"א דלפעמי' אמרו נתן עיניו במקדש ראשון והחריבו ולפעמי' אמרו שטן ופנינה לש"ש נתכוונו כו' כי הקליפות בראשית והתחלת השתלשלותן אין בהם רע כ"כ כמו בסופן ואחריתן לפי ששם הם רחוקים יותר מהקדושה, שק"נ הוא הממוצע כנ"ל וכל מה שמתרחקים מק"נ נעשו רעים יותר) ולכן אותן המסעות שנסעו קודם מתן תורה לפי שהוא במדבר הסמוך לישוב דהיינו התחלת השתלשלות הקליפות הטמאות הקרובים לנוגה עדיין ע"כ היו יכולים ס"ר נש"י ומשה ואהרן להכניעם גם בלא התורה רק ע"י ז' מצות שנצטוו במרה שמירת שבת וכבוד אב ואם כמ"ש בדברות האחרונות גבי שמירת שבת וכבוד אב ואם כאשר צוך ה' אלקיך ופרש"י קודם מתן תורה במרה, וגם על כבוד אב ואם נצטוו במרה כמ"ש שם שם לו חק ומשפט, וגם המן ירד קודם מתן תורה ועי"ז יכלו להכניע הקליפות הקרובי' לק"נ, אבל המסעות שנסעו אח"כ בתוך המדבר הרחוק מהישוב שהם כנגד הקליפות הרחוקים מנוגה שהם התגברות הרע לא הי' אפשר להכניעם עי"ז בלבד כי אם גם ע"י התורה ובנסוע הארון כו' וכל עיקר הכוונה בענין המסעות שבמדבר להכניע אותו לפי שהוא מקור הקליפות לעומת בחי' ירושלים בקדושה (עיין בזהר תצוה דקפ"ד ע"ב ובע"ח שער הארת המוחין זו"נ פ"ה וע' בזהר שם דף הנ"ל ע"א) והוא סימן לדורות שעי"ז יוכל כל או"א מישראל לעבוד את ה' ולהכניע גופו באתכפיא או אתהפכא שזהו עיקר העבודה והיינו ע"י שכבר נכנע המקור כו'.
והנה מה שהיו המסעות במספר מ"ב היינו שהוא כנגד שם מ"ב דאנא בכח גדולת כו' שהוא ז' פסוקים וכל א' יש בו ששה תיבות כנגד שבעה מדות חג"ת נה"י מלכות וכל א' מהן כלולה מששה בחינות חג"ת נה"י והבחינה השביעית שבכל מדה מל' דחסד מל' דגבורה כו' אינן נמנין כאן כלל, כמו בחסד יש רק ששה בחי' חסד שבחסד עד יסוד שבחסד, וכן בגבורה ששה בחינות וכן גם במדת מלכות שהיא המדה השביעית יש בה ו' תיבות נגד בחי' חג"ת נה"י שבמל', ומל' שבמלכות אינה כלל בחשבון ש' מ"ב, והטעם כי הנה בחי' מלכות היא הממוצע מלכות דאצילות עתיק לבריאה ומל' דבריאה עתיק ליצירה כו' ומלכות דא"ס עתיק לאצילות שבחינת מלכות שבעליון היא בלבד שיורדת להיות עתיק ומקור לתחתון משא"כ הבחינות שלמעלה מן מדת מל' אינן יכולים לירד ולהתגלות למטה רק מדת מל' לבד נתגלה והנה ענין המסעות הם הפך מבחי' זו שהם בחינות עליות מלמטה למעלה וכן שם מ"ב הוא בחי' עליות מלמטה למעלה שלכן גם פרשה ראשונה דק"ש יש בה מ"ב תיבות מואהבת עד ובשעריך כנגד שם מ"ב ובפ' שני' והי' אם שמוע הוא ש' ע"ב, ולכאורה קשה פ' שמע היא חסד ואהבת וש' מ"ב הוא בגבורה, אך הענין מפני שבחי' אהבת חסד
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-52k1a430
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.