וידבר משה אל ראשי המטות
ער
עובר לעשייתן שעי"ז ממשיך בחי' או"מ שיוכל להיות העלאת מ"ן בד"ה אלה מסעי דרוש השלישי בהביאור פ"ב יעו"ש.
קיצור. ע"י שהאדם מקדישה בפה נתעלה מגשמיותה, אתכפיא, כאשר דברת לאמר שמבחי'* דבור העליון מ' דאצילות נעשה כח"ב לבריאה, נושא עון, וכן ואשים דברי בפיך ומזה נמשך ובצל ידי, וישרנה הפרות ע"י שהי' ארון הברית עליהם כמו שהחיות מנושאות עם הכסא בזח"א* דף קכ"ג סע"א משכני אחריך נרוצה, וידבר אלקים כו' לאמר ועי"ז אשר הוצאתיך מאמ"צ, גם דוגמת הברכה על המצוה עובר לעשייתן.
י) ואמנם הטעם לזה שצ"ל בדבור דוקא ה"ז עולה היינו לפי שהדבור נמשך שרשו מבחי' החכ' כידוע דאבא יסד ברתא וכמ"ש ה' בחכ' יסד ארץ כמשל הצירופים שבדבור שאין התינוק יכול לצרף מצד העדר אור החכמה עד שיגדלו וישלמו מוחין דיניקה ויוכל לצרף (וע' מזה באג"ה סי' ה' בד"ה ויעש דוד שם, ובת"א פ' בשלח בד"ה לסוסתי ברכבי, ובד"ה מזוזה מימין בענין ויהי האדם לנפש חי' ות"א לרוח ממללא כו', וחי' הוא חכמה היינו מקור החכמה שלמעלה מן ההשגה וכמ"ש מזה בפ' בראשית בד"ה ולהבין בתוספת ביאור ענין וייצר ה' אלקים את האדם עפר כו') וע"כ מיד שאומר בדבור ה"ז עולה הרי בחכמה אתברירו ונבדל ממנה יניקת החיצונים והוקדשה בבחי' קדושה העליונה ועי"ז תוכל אח"כ הבהמה הזאת לעלות וליכלל באש שלמעלה במקור חוצבה מתחלה בחיות הקדש ואח"כ עליית ב"ן גימט' בהמה בס"ג כו', וגם להיות כי הבל הדבור נעשה או"מ כידוע וע"כ באמרו ה"ז עולה הרי נעשה בחי' מקיף להיות החיצונים בורחים מלקבל יניקה ממנה בעת העלותה ע"ג המזבח (כי המקיף מסמא עיני החיצונים, וע' מענין הבל הדבור בבה"ז ר"פ ויהיו חיי שרה הבל גימט' ל"ז מילוי ס"ג ועמ"ש מזה ע"פ הזוהר פ' תזריע דמ"ז ע"ב בענין שבעה הבלים דקהלת הבל הדבור הוא מקור הדבור כתר דנוק' כו' וגם כמ"ש בענין מט"ט קושר כתרים לקונו מתפלותיהם של ישראל, הרי יש כח בהאותיות הנקראו אבנים לעלות ולהיות בחי' כתר וממשיכים בחי' יהי רצון כמ"ש בד"ה מזוזה מימין הנ"ל ובד"ה מה יפו פעמיך בנעלים, נמצא מצד ההבל הוא הארת הכתר שהוא או"מ והדבור עצמו שרשו מחכמה כו' שהוא אור פנימי והבירור עיקרו ע"י א"פ) ולכך אם אינה מקדישה בפה הרי זה כמביא חולין לעזרה.
ואמנם הנה הכח הזה להקדיש הקרבן בפה ולהעלותו למקור חוצבו ולעורר י"ג מדה"ר כנ"ל אינו אלא לנשמות בלבד מפני שחלק הוי' עמו ממש כמאמר נשמות עלו במחשבה כמ"ש בנים אתם כו' כמשל טפה ממוח האב (ועמ"ש מזה בבה"ז פ' בלק דק"צ ע"ב ובלק"ת בד"ה הנך יפה רעייתי בפי' מפרנסים לאביהם שבשמים ומ"ש בביאור ע"פ ששים המה מלכות דרוש הראשון בענין אחת היא רעייתי), אך שנתרחקו וירדו למטה בגופים גשמיים,
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-h7zf3dvx
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.