צו את בנ"י גו' את קרבני
א'פב2
שגם שמאלו הוא תחת לראשי ימינא ושמאלא ובינייהו כלה, והמטה נתונה בין צפון לדרום דוקא, ובזח"ג פ' אחרי דע"ד א' בשעתא דאסגיאו זכאין בעלמא כתיב שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני וזהו נמשך ע"י להקריב לי חלב ודם כנ"ל.
בת"ז תיקון ס"ט דף קי"ו תחלת ע"א והריחו ביראת ד' דא ריח ניחוח ודא צדיק דביה נייחא דנח איש צדיק, והביאו בי"נ במא"א אות ריש סעיף כ"ה ריח ניחוח דא צדיק. ולכאורה אינו מובן כי צדיק יסוד עולם מה ענינו לריח, ובזהר פקודי דרל"ט סע"א ובפ' צו דכ"ו סע"ב משמע ריח הוא מה שחו"ב מקבלים מבחי' אין שהוא הכתר, ובמק"מ שם פי' לפי שנק' רישא דלא אתיידע ואין ידוע המהות ממנו רק הריח עד"מ שאינו מהות הדבר כ"א איזו הארה וריח ממנו, ועיין מזה ג"כ בלק"ת פ' מסעי סד"ה אלה מסעי דרוש השני בענין ירדן יריחו ובהביאור שם בסופו בענין ההפרש בין טעם לריח כו'. אך יש לתרץ זה עפמ"ש בלק"ת פ' פנחס בד"ה צו את בנ"י כו' את קרבני לחמי דרוש הראשון, לבאר משארז"ל ע"פ ריח ניחוחי נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני, דר"ל שרצוני הוא הרצון עליון שלמעלה מהחכמה נשפל ונמשך בבחי' עשייה, ועיין בד"ה בכ"ה בכסלו בפי' עושין רצונו של מקום, יעשה שלום לי, אך הנה רצונו של מקום י"ל ענין נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים כמ"ש בלק"ת בד"ה לא הביט און ביעקב, ודירה זו נמשך ע"י יחוד העליון כמ"ש בלק"ת בד"ה להבין פי' הפסוק מי אל כמוך, שזה היחוד ענינו שיהי' הגלוי למטה מן הפרסא כמו למעלה, והיינו ע"י המשכה תוספת אור מא"ס ב"ה בשם הוי' ומשם הוי' נמשך בה"א אחרונה דשם שהיא מקור דבי"ע וזהו אנת הוא דקשיר לון ומייחד לון, אנת דוקא הוא הכתר עליון, אנת הוא חד ולא בחושבן משם נמשך הכח להיות יחוד השמות, ע"ד המגביהי לשבת ולכן המשפילי כו', וזהו ענין שהיסוד מקבל מהכתר וכמו בצלאל בצל אל היית כו', וכמ"ש מזה בלק"ת בהביאור דאלה מסעי כנ"ל רפ"ג בפי' אל עליון כו' שהוא כתר ממנו נמשך וקונה הכל שהוא יסוד הנק' כי כל בשמים ובארץ, וזהו ענין תנאי התנה הקב"ה עם מע"ב, ותנאי אותיות איתן, בחי' משכיל לאיתן האזרחי, כל האזרח בישראל כמ"ש בענין ותשב באיתן קשתו כו' משם רועה אבן ישראל. והנה ענין הקרבן הוא היחוד כמ"ש הבחיי ר"פ ויקרא, כי קרבן ל' קירוב כפשוטו שתכליתו להמשיך דירתו ית' בתחתונים שזהו הקירוב וכדי להמשיך המשכה זו צריך להקריב אליו השמות והמדות עליונות כענין לך ה' הגדולה והגבורה והיינו ע"י הקרבת החלב והדם שהם חו"ג שהם כללות כל המדות ואזי נמשך המשכה מאוא"ס במדותיו ית' והמשכה זו נמשך ע"י צדיק במ', וזהו ריח ניחוח דא צדיק ר"ל כי ריח באמת זהו המשכה מבחי' כתר ועכ"ז נמשך בחי' זו בצדיק עליון להריק המשכה זו בכנס"י, ומה שהוא בבחי' מקיף נמשך בבחי' פנימי להיות ניחוח ע"ד נח איש צדיק שהוא ענין ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן בזהר ר"פ נח, דעביד
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-0j1cw504
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.