צו את בנ"י גו' את קרבני
א'פד1
והתפילה הוא בקשת רחמים, ואיך הוא תמורת הקרבן. גם להבין מ"ש בקרבנות ריח ניחוח לשון נח"ר וגבי נח כתיב וירא ה' את ריח הניחוח איזה נח"ר הוא מריח הקרבנות. אך הענין הוא כי הנה נודע שתכלית ירידת הנשמה לעוה"ז להתלבש בגוף ונפש הבהמית ירידה לצורך עלי' הוא, והנה קודם הי' הוא ושמו בלבד, שמו גימ' רצון (הגהה. בענין שמו גי' רצון עיין בשל"ה בתחילתו ובפלח הרימון להרמ"ע, בענין לוויתן עיין בדרוש ברכת המזון ובביאור דנשוא בענין לווים ובענין ישמח במעשיו בתניא פל"ג, שמו גימ' רצון כי האדם רוצה מפני שחסר לו ורצונו בהדבר שממלא חסרונו משא"כ למעלה כלום חסר כו' ואנת הוא שלימותא דכולא, א"כ הרצון למעלה לא מפני שהוא ית' צריך להדבר כ"א הרצון הוא בחי' שם כמו שם האדם שא"צ לו בפ"ע כלל רק בשביל זולתו, ועוד כי רצון הוא הענין שמשביע לכל חי רצון וזהו פי' רצון שהוא תמיד ברצון בלי כעס וכענין עת רצון וע' בשל"ה בשער האותיו' אות ר' מעלת הרצון לכן אור א"ס ב"ה שהוא מקור חיים נק' רצון וזהו באור פניך כי רציתם.) שהוא מקור ההשפעה וחיות הנבראי' מפני שעלה ברצונו הפשוט להיות מלך עליהם שמו נק' כמ"ש יחיד חי העולמים מלך שהוא לבדו יחיד ומיוחד וחי העולמים אינו אלא בחי' מלך כו' וקודם שנבה"ע הי' הוא ושמו לבד שבחי' מלכותו היתה כלולה באוא"ס ב"ה ממש ונקרא אוא"ס ב"ה שהוא אור וזיו והי' האור כלול במאור עצמו ואחר שנבה"ע נעשה התפשטות אור והזיו להחיות הנבראי' ממש מאין ליש בסדר ההשתלשלות המדריגות דרך עו"ע עד עוה"ז הגשמי שהוא היש הגשמי ודבר נפרד ממש, והוא ירידה גדולה לגבי האור והזיו שהי' כלול באוא"ס ב"ה ותכלית הירידה היא צורך עלי' להיות מיש לאין שיהי' היש ג"כ בטל ונכלל באוא"ס ב"ה ממש והוא העלי' העיקרית שעליו נאמר לוויתן זה יצרת לשחק בו שמזה נעשה שחוק וחדוה למעלה בביטול היש לאין, שהתהוות מאין ליש הוא טבע הבריאה כמ"ש החכמה מאין תמצא וא"כ היא ראשית הגילוי מהשתלשלות העולמות משא"כ התהוות מיש לאין הוא דבר חדש ושינוי הטבע, ועיקר השחוק והחדוה הוא משינוי התחדשות כדרך שעושין לפני מלכים ושרים איזה התחדשות ושינוי לשמחה ושחוק וכמו"כ כתיב ותחדש פני אדמה ישמח ה' במעשיו, והנה למטה ביטול היש לאין הוא ביטול גשמי לרוחני אך באמת למעלה גם בחי' הרוחניות הוא בחי' יש, שאין לך עשב מלמטה שאין לו מזל כו' והמזל מקבל משמרי אופנים והאופנים מקבלין מחיות הקודש שבמרכבה והחיות משרפים כו' שהמזל הוא בחי' יש לגבי האופנים והאופנים לגבי חיות הקודש שבמרכבה וע"ז נאמר כל בעלי שיר יוצאין בשיר שהשירה והזמרה הוא בחי' שמחה ותענוג שהוא בחי' יציאתן מנרתקן הוא בחי' כלים שלהם המגבילים אותן כידוע שכל החיות
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-1g1tzct1
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.