וביום השבת
א'קסב
ד) בבחיי פ' בשלח ע"פ ראו כי הוי' נתן לכם את השבת כ' אמרו במדרש תלים בפ' מזמור שיר ליום השבת מהו ראו, אמר רבי יוסי מרגניתא דיהבית לכון, א"ר יצחק כל עסקא דשבתא כפול, עומר כפול דכתיב שני העומר לאחד, קרבנו כפול וביום השבת שני כבשים, עונשו כפול מחלליה מות ימות, שכרו כפול וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד, אזהרותיה כפולות זכור ושמור, שירו כפול מזמור שיר ליום השבת עכ"ל וי"ל כי מבואר בלק"ת בד"ה את שבתותי תשמרו בפי' אלמלא שמרו ישראל שני שבתות כהלכתן שבכל שבת יש ב' בחי' הנק' ב' שבתות שבת דמעלי שבתא ושבתא דיומא ושם נתבאר שהם שבת תתאה ושבת עילאה והכל בחי' עליות ובמ"א נתבאר שבחי' מעלי שבתא הוא עליות ואח"כ שבתא דיומא הוא המשכות, עיין בד"ה ראו כי ה' נתן לכם את השבת, וזהו ענין שמור וזכור, ועיין מ"ש מזה בד"ה זכור ושמור בדבור א' נאמרו בת"א פ' יתרו, וזהו ענין מזמור שיר, כמ"ש בד"ה מזמור שיר חנוכת הבית, ומזה יובן ג"כ ענין שני כבשים שרומז ג"כ לב' המדרגות דשבת הנ"ל, וענין עונג ומכובד י"ל כבוד הוא חכמה, עונג כתר, או ענג עדן נהר גן, מכובד כתר בענין הראיני נא את כבודך. ב' כבשים ע"ד כל עסקא דשבתא כפול ב' שבתות כהלכתן, שמור וזכור עונג וכבוד.
ה) בבחיי פ' פנחס ע"פ וביום השבת שני כבשים בשלשה החגים גם בר"ח וכן בר"ה ויוהכ"פ תמצא בכל יום שבעה כבשים מלבד עולת התמיד וכאן בשבת לא צוה להקריב כ"א שני כבשים וצריך שיהי' שוין למצוה (הג"ה מזה שבשבת זו"נ הם שוין בקומתן ששניהם מקבלים המוחין דאו"א ע"ד שנז' בע"ח ובת"א פ' תרומה עכ"ה) וכן אמרו פרק שני שעירים מוספין ודאי בעינן שוים ופירש למצוה ולא לעכובא, וטעם שלא הי' כ"א שנים מפני שהשבת כבודו כפול זכור ושמור את שבתותי תשמרו ולכך באו כל עניני שבת כפולים עומר כפול כו' שירו כפול קרבנו כפול (הג"ה ואפ"ל דכפילות זו גבוה משבעה כבשים דיו"ט שהם רומזים בז"ת, וכפילות דשבת רומז בזו"נ כשנעשו ב' פרצופים כלולי' מע"ס, וע"ד מיעוט הכלי ורבוי האור ולהעיר מענין שיר כפול שהוא בחו"ב עכ"ה) ובמדרש אמר הקב"ה אין אני רוצה שתביאו לי בשבת יותר מכם מה אתם שתי סעודות אף אני שתי סעודות, ושני עשרונים כנגד לחם משנה, ועמ"ש מענין לחם משנה בת"א ס"פ בשלח, ובלק"ת פ' עקב, ובמא"א אות למד סעיף כ"א כתב ואין לחם אלא אשה, והיינו ע"ד קראן לו ויאכל לחם, עו"ש לחם משנה לאה ורחל כו' והי"נ הביא מהרע"מ פ' אמור דצ"ח ריש עמוד א' וז"ל שתי הלחם תרתי שכינתא עילאה ותתאה ואתחברן כחדא לגביהון עכ"ל, והיינו ע"ד כעיר שחוברה לה יחדיו דאתחברת אמה בברתא בזהר וישב דקפ"ג סע"ב (ואפ"ל ג"כ שזהו ענין שהשם שלם שמאיר בחי' י"ה בו"ה) וכמ"ש מזה בד"ה אלה פקודי המשכן משכן העדות, א"כ לפ"ז גם כאן ענין ושני עשרונים היינו תרתי שכינתא שמתחברים יחדיו ע"ד הנ"ל. וענין סולת מנחה יש לפרש עפמ"ש בזח"ג פנחס דרמ"ז ע"א וז"ל סלת למנחה, לאעלאה להאי סולת קמי מלכא עילאה למנחה בין תרין דרועין עכ"ל הנה מבואר דפי' סלת היא המלכות, ואפ"ל כמו הסולת
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-33w1wnjg
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.