ויסעו ממרה
א'שפה
לששון. ויש להבין גם אם יבנה בהמ"ק בב"א ולא יהי' אבל בט"ב מדוע יהי' יו"ט ושמחה בט"ב הלא אין כאן אלא היציאה מן היגון ויהי' א"כ כאילו לא נחרב שלא הי' ט"ב יום מר ואיך יהי' יו"ט. אך הענין יובן ע"פ הקדמה הידוע דכל עיקר ההשתלשלות הוא במדת החסד כמ"ש חסד אל כל היום שהרי כל השפעה גם של הגבורות הוא חסד כשיורד ומתצמצם בשביל המקבל שיוכלו לקבל, ומכש"כ ההתלבשות שמתלבשים זב"ז מעילה לעלול בירידות המדריגות בודאי חסד גדול הוא כגון מתלבש השכל במדה שזהו חסדים מגולים מצד שחפץ ורצון הטוב להטיב הוא שמתלבש בכמה לבושים כדי שיוכל המקבל לקבל השפע וכל שהחסד יותר אזי יותר נמשך ומתלבש בכמה לבושין כו' (ע"ד וידבר שלשת אלפים משל, וכן התורה נק' תורת חסד לפי שהיא בחי' ירידה שירדה ח"ע ונתלבשה למטה ונק' משל הקדמוני) ונמצא כל עיקר התלבשות הפרצופים הוא מחמת חסד עליון וכמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה (וזהו ג"כ ענין יומם דאזיל עם כולהו יומין שהוא החסד שנותן כח בכל הספירות שיהיו נמשכים ומתפשטים כמ"ש הרמ"ז פ' אמור דק"ג ע"ב גבי ודא עננא חדא דכולהו קשירין בי', והיינו כנ"ל שלהיות המשכה והתפשטות מכל בחי' זהו מחמת החסד), והנה עכ"ז חסד זה אינו פנימיות החסד לבד אלא בחי' חיצוניות לבד (כי בכל השפעה א"א להתגלות הפנימיות ממש כמ"ש במ"א בביאור ע"פ ששים המה כו' אחת היא יונתי) אבל הפנימיות אינו מתגלה אלא בההיפוך דהיינו כשמתלבש בדין וצמצום גמור זהו נמשך דוקא מפנימיות החסד, ויובן זה עד"מ אב האוהב את בנו מצד הטבע הנה אהבה זו ישנה בלבבו אליו בתמידות אך הוא בהעלם בטבע אב לבן, והנה כשהבן נופל לארץ או מתטנף בצואה וכדומה אזי ירגז ויכעס עליו האב מאד על אשר הושפל ונמאס כ"כ והרי כעס זה הוא בא לידי דין גמור שמכהו ומייסרו ע"ז אבל עכ"ז אע"פ שהכהו ועשה בו הדין הנה האהבה הוא שהכריחו לכך כ"א לא הי' אוהבו לא הי' אכפת לו כלל אם הושפל או נמאס כמו שלא יכעוס בנפול לארץ בן חברו כו', ואדרבה בכעס זה באה האהבה הטבעית בהתגלות גדולה ובהתלהבות רשפי אש תשוקת עוז האהבה ביתר שאת הרבה מכמו שהי' האהבה תחלה בהעלם בלבבו שהרי מחמת עוז אהבתו אליו נגע ללבבו מה שנטנף בצואה, וכל שהבן יקר בעיניו יותר אזי יותר יגע ללבו כו', נמצא האהבה נתגברה יותר בשעה שכעס ורגז עליו והיא בחי' פנימיות עוז האהבה (שנגע ללבו מאד עד שנתלבש גם בהדין שהוא היפך מחיצוניות האהבה וחסד, ואי"ז אלא מחמת פנימיות האהבה שגובר על חיצוניות האהבה והחסד ומבטלה ומתלבש בהיפוכה) ומתחלה הי' בלבו רק חיצוניות האהבה כו' (ועמ"ש במ"א ע"פ כרע שכב כארי וכלביא שבחי' החסד שבגבורה זהו ענין ארי ולביא כי ארי' גימט' גבורה ואעפ"כ פני ארי' אל הימין והוא הענין כנ"ל, ואפ"ל שכב כארי זהו ענין הגלות כמ"ש האלשיך והוא מענין על משכבי בלילות וזה נמשך מבחי' החסד שבגבורה כדלקמן). אך התלבשות גבורות ודין שהפנימיות אהבה מתלבשת בכעס של רוגז להכותו דהיינו בהפכה ממש, נמצא בכעס זה יש שני הפכם דהיינו הפנימיות של כעס זה הוא רק בחי' חמימות רשפי אש תשוקת האהבה וחיצוניות הכעס בא לידי דין גמור להכותו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-3fbdjhxm
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.