וידבר משה אל ראשי המטות
א'רעג
ענין ברכת חתנים חורף תקס"ג, מצות הכנסת כלה לענין הקרבן, דע"י הקרבן מהבהמה עולה שם ב"ן רוח הבהמה היורדת למטה ליכלל בבחי' אדם שם מ"ה דאצי' והוא עליית הזיו שירד בבחי' העצמות, ועד"ז ממש הוא ענין הכנסת כלה שהיא ג"כ בחי' מל' בחי' הזיו שירד בבי"ע להתעלות לבחי' חתן ת"ת בריח התיכון. והנה כדי שיהי' כח לבחי' כלה להתעלות כ"כ שהוא עליי' ב"ן בבחי' מ"ה צ"ל לה עזר מלמעלה וזהו"ע מצות כיצד מרקדין לפני הכלה וענין שושבינין שושבינא דמטרוניתא, לכן עד"ז ג"כ בקרבן בהמה כדי שתתעלה ליכלל באש שלמעלה צ"ל לה עזר תחלה מלמעלה מבחי' אדם והוא ג"כ מה שהאדם מקדישה בפה שע"י הדבור ממשיך עליו מקיף והמקיף נותן כח לעלות כו'.
יא) וזהו ג"כ שורש ענין הנדרים שנאסר דבר המותר ע"י הדבור כשמתפיסו בדבר הנדור כמ"ש איש כי ידור נדר ואמרו רז"ל עד שידור בדבר הנדור. דהנה ארז"ל נדרים סייג לפרישות, דכאשר אוסר על נפשו דבר המותר הרי נאסר הדבר בהנאה כמו קרבן שאסור בהנאה ומזה נעשה לו סייג לפרישות מכל תאות היתר כמו הסיגופי' שמסגף א"ע בתענית כך הנדרים סייג לפרישות והיינו ענין לאכפי' לסט"א ולהתיש כחה ע"י שאוסר א"ע ובודל א"ע גם מדבר המותר (כי אף שהוא מותר הרי הוא מעה"ד טו"ר שהיא ק"נ שבעשי' רובה ככולה רע רק מעט טוב מעורב בתוכו ונקרא היתר מפני שיוכל להתברר ולעלות לקדושה כמ"ש בסש"ב ח"א פ"ז, אבל כשאוכל בתאוה ואינו מבררו נכלל ברע והראיה שבן סורר ומורה חייב סקילה על שהוא בסובאי יין וזוללי בשר ודוקא על יין כשר ובשר היתר לא על איסור כו' והכהן אסור לשתות יין ועמ"ש בלק"ת בד"ה אלה מסעי דרוש הראשון בפי' במותר לך), וא"כ ה"ז ממש כמו הקדש הקרבן שמקדישו בפה ה"ז עולה שנאסר מיד להדיוט, לכך צריך שידור בדבר הנדור ככר זה כקרבן וצריך ג"כ לבטא בשפתים דוקא בדבור דוקא והענין הוא מטעם הנ"ל שאין זה ביכולת רק ע"י הדבור דוקא כי בחכמה שבתורה אתברירו לאכפייא לסט"א.
אך הנה בנדרים אין כאן אלא לאכפיא לסט"א והוא ענין שמאל דוחה לדחות הרע בלבד, שלכן דוחה גם את המאכל המותר לפי שהוא מעה"ד טו"ר ומצד שיש בו רע ע"כ דוחהו לבלתי יאכלו כו' (ועמ"ש כה"ג בענין שחורות כעורב כמו שהעורב הוא אכזרי כך זהו לדחות הרע אף שבהכרח יש בו ניצוץ אלקי המחי' אותו עכ"ז דוחהו לגמרי, ועז"נ שחורה אני ונאוה כי ע"י דאתכפיא סט"א אסתלק יקרא דקודב"ה וע"ז ארז"ל לא תהא צדיק יותר מבוראך במד"ר ר"פ אמור, ודברי סופרים יש בהם לדחות גם מה שהוא מותר ע"פ תורה כמו בשר עוף בחלב ושומנו של גיד הנשה וכה"ג לכן הם גבוהים מתושב"כ כי ערבים עלי דברי סופרים שנמשכים מבחי' סופר שלמעלה מבחי' ספר כו' בלק"ת בשה"ש בד"ה שחורה אני ונאוה דרוש השני, נמצא אף שזהו ע"ד שמאל דוחה כי הל"ת נמשכי' מה"ג וכן ד"ס, עכ"ז עי"ז ממשיכים בחי' גבוה יותר מע"י מ"ע, וע"ד שמאלו תחת לראשי, כמ"כ עד"ז ע"י הנדרים עם שהן בחי' שמאל דוחה עי"ז ממשיך בחי' גבוה יותר כי הנה המצות נק' רמ"ח אברי' דמלכא שהוא ז"א והנדר ארז"ל כנודר בחיי המלך,
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-7k2hmc5s
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.