וידבר משה אל ראשי המטות
א'רצט
עגולים העליונים הרוחני' הוא בחי' מחשבה הכללית שבידיעת עצמותו הוא יודע כל ההשתל' בסקירה אחת מבלתי שום קדימה לא' על זולתו כמ"ש במ"א בארוכה, וזהו ברוך שאמר והי' העולם בבחי' כלל דעגולים, ואח"כ אומר ועושה בבחי' פרט ע"י החכמה כו', וזהו שהרוחני' והגשמי' שוין כו' כי ענין מעלה ומטה משפיע ומקבל אינו אלא מצד האו"פ הנק' ממכ"ע כידוע, וא"כ כשהאדם הוא הסוף בהשתל' ומשפיל עצמו כ"כ לומר יתוש קדמו כו' דהיינו מה שמגביה המאכל ואומר שהוא קדש כעולה ושלמים כו', וידוע מארז"ל כל המשפיל עצמו הקב"ה מגביהו, והטעם יובן ע"פ הנ"ל מאחר שמצד בחי' העגולים העליונים אין ענין מעלה ומטה כו' אדרבה כל מה שהוא יותר בתכלית השפלות הוא יוצא מגדר ההשתל' מעלה ומטה כו' ובא לבחי' העיגולים אשר מתחת כו' ובאמת אין בעיגול עליון ותחתון כו', ונמצא שממילא המשפיל עצמו בתכלית הקב"ה שהוא סוכ"ע מגביהו וכמ"ש כי רם הוי' ושפל יראה, פי' זהו הטעם והסיבה שרואה את השפל דוקא מפני שהוא רם ומתנשא בבחי' עגולים כנ"ל.
ובכ"ז יובן ענין הנ"ל דדוקא ע"י תשובה זו שע"י שפלות בענין נדרים כו' אזי מתעורר למעלה תשו"ע מבחי' פנים עליונים כמ"ש ואשובה אליכם והיינו בחי' סוכ"ע דשוין קמיה כחשיכה כאורה כנ"ל, וא"כ צדקו דברי רז"ל דיפה שעה אחת בתשומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב וכנ"ל בענין שבט ומטה דקודם בואה לגוף היתה צדיק גמור ובבואה לגוף שנתגשמה והושפלה עד שיתוש קדמו כו' אזי הקב"ה מגביה לנפש זו לאשתאבא בגופא דמלכא הנק' סוכ"ע כנ"ל הרי זה למעלה ממדריגת צדיקים גמורים.
קיצור. ענין פי' שני בקדש עצמך במותר לך זהו נדרים, וכל המשפיל א"ע הקב"ה מגביהו, ועי"ז בא לבחי' תשובה פב"פ.
ד) (הג"ה. והנה במא"א אות שי"ן סעי' ה' שבט כינוי ליסוד מקל קטן כי מקל ת"ת ו' גדולה וזה שבט קטן ו' זעירא ושבטים הם י"ב בחי' שביסוד ולכן נק' השבטים מטות כי המטה ושבט ומקל הכל א' והם ה"ח וה"ג עכ"ל. וע' זח"א ויצא קס"ב א' ע"פ ויקח לו יעקב מקל לבנה ודקס"א ב' וברבות וישלח פע"ו ע"פ כי במקלי עברתי את הירדן שלא עברו ישראל את הירדן אלא בזכותו של יעקב שנאמר כי במקלי עברתי את הירדן כו' ור"ל ע"י בחי' ו' מדריגתו של יעקב הממשיך מבחי' סוכ"ע עי"ז עברו את הירדן כו' והוא ע"ד מ"ש הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו. אך עכ"ז יש הפרש גדול בין שבט למטה כהפרש שבין היסוד שהוא ו' זעירא לת"ת שהוא ו' גדולה, וגם מצינו שיסוד נק' דל ות"ת שהוא עמודא דאמצעיתא נק' עשיר כמ"ש ברע"מ ר"פ כי תשא ע"פ העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט כי ת"ת עולה עד הכתר וממשיך האור מלמעלה מהשתל' וכמ"ש במ"א בפי' ומהללים לשם תפארתך כו', וזהו ג"כ ענין שית תיבין דיחו"ע דשמע ישראל ושית תיבין דיחו"ת דבשכמל"ו כנז' זח"א די"ח ע"ב, והיינו ג"כ כענין ב' ווי"ן הנ"ל
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-a8t40nsr
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.