ושעיר עזים אחד לחטאת
א'קפד
פ' צו בד"ה משמח חתן וכלה) נחית מעילא לתתא, וכ"כ בפ' ויקהל שם וז"ל ובג"כ עובדא דקטרת אצטריך לאקדמא לצלותא בשירין ותושבחין בגין דכל דא לא סלקא ולא אתתקן ולא אתקשר עד דאתעבר זוהמא וגו' וזהו ענין וכפר על הקדש יעו"ש והיינו ע"ד הביאו עלי כפרה, ועל דא סליק קרבנא דא לעילא וקרבנא דא אקרי כפרה לפנאה מקדשא ולאעברא זוהמא עכ"ל ועמ"ש מענין וכפר על הקדש בד"ה שבת שבתון הוא לכם פ"א ופ"ד אך שם פי' למלאות הפגמים וכאן משמע לאעברא זוהמא כו'.
קיצור. פי' לחטאת להוי' הם ב' ענינים שהאחד נמשך מחבירו, ור"ל פי' לחטאת להעביר הזוהמא הנק' חטאת מן המקדש ועי"ז נמשך האור והגילוי משם הוי' בהמקדש, שע"י ואת רוח הטומאה אעביר נמשך גילוי סוכ"ע כי לא יגורך רע, ועד"ז צריך להקדים אמירת הקטורת קודם התפלה להעביר הזוהמא.
וז"ל התולע"י בסתרי ר"ח ומתפללין מוסף כבר כתבנו למעלה כי מיעוט הירח הי' סיבה לתת מקום לשר הידוע והוא שרו של עמלק לבא אל מקדש ה', והיינו מש"ש לעיל מיני' ודע כי מטעם זה כתיב מארת חסר בשביל שנתן מקום לסיבה אחרת לשלוט ע' זח"א די"ט ע"ב והחושך יכסה ארץ ולולי מיעוט הירח אין לו מקום לשלוט כי כשזה נופל זה קם, ועמש"ל ססעי' ז' הטעם יותר כיון שעי"ז ירדה ונתלבשה בק"נ כו', וע' עוד טעם בזהר פ' נח דף ס"ד ע"א ובזהרי חמה שזו"ן דקליפה מושכים כביכול הירח שתשפיע להם וז"ס ואסתאבת סיהרא, ומפני הרעה נאסף הצדיק ר"ל צדיק יסוד עולם שהוא הנהר היוצא מעדן נאסף ואנגיד לי' למעלה כמ"ש בזח"ב בשלח דנ"ה ע"פ בשוב ה' ציון, והיינו מפני הרעה, שניתן מקום להרע לשלוט ואחיזתם בנוק' לכן א"א לו להשפיע בה שא"כ יגיע שפע זו אליהם ודוגמת מ"ש בזהר פ' מקץ דף ר"ד ע"א וז"ל ובג"כ יוסף דאיהו רזא דברית סתים מבועי' בשנת הרעב כו' בגין דאי לא סתים לי' כו' ויהיב דוכתא לההוא סטרא למפשי בעלמא כו' דכתיב תחת שלש רגזה ארץ כו' ע"ש וע' זח"ג דס"ט ע"א דכתיב ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב כי קצר המצע מהשתרע. וע' מענין נדת טומאתה בזח"ג פ' מצורע דנ"ד א' וע' זהר שמות ד"ג ע"ב ובהרמ"ז שם ומענין כי קצר המצע מהשתרע במד"ר בפתיחתא דאיכה סד"ה הוי מגיעי בית בבית, דנ"ג ג' מהו מהשתרע כו' ע"ש ובפ' נשא ספ"ז דרכ"ד ד' קצר מצע מלהשתרר עליו שני רעים ובמד"ר סדר מצורע ס"פ י"ז אין המטה יכולה לקבל אשה ובעלה וריעה כאחד וע' פ"ק דיומא ד"ט ע"ב ובסנהדרין פרק חלק דק"ג א"ב, והתורה יעצה אותנו להעבירו מן המקדש בסוד השעיר ולפיכך נק' שעיר חטאת לחטא את הבית ושעיר זה חלק לשר ההוא היונק מן המקדש בסבת חסרון הירח ונוטל כח להשפיע לאומתו למטה ומתוך כך פורש מישראל ואינו מקטרג עליהם, וכשפורש זה הכבוד מתעלה להתחבר למעלה בלי מונע כו' עכ"ל. וכ"מ בזהר פקודי דרל"ח ע"א דהשעיר דר"ח הוא חלק להשר ההוא וז"ל ולמיתב לי' בכל ירחא וירחא כד סיהרא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-b5j6kty7
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.