צו את בנ"י גו' את קרבני.
א'עה
ס"פ קרח בשם הע"ח דאו"א עילאין שניהם נקרא אבא והם שניהם יו"ד של שם וישסו"ת שניהם נק' אימא והם ה' של שם וא"כ עיקר ענין עלמא דאתי זהו אימא עילאה וזהו ביו"ד נברא העוה"ב היינו עצם היו"ד הוא אבא עילאה ובו נברא עוה"ב אימא עילאה שהיא ו"ד דמלוי היו"ד, וא"כ מ"ש בזהר דעלמא דאתי אין בו אכילה ושתייה היינו ג"כ ביו"ד של שם שהוא הכל חכמה עילאה ע"ד קול דממה דקה כו' והיינו כי יו"ד של שם הוא אצילות שבאצילות וה"א של שם זהו בריאה שבאצי', ועמ"ש בד"ה מצה זו בענין מוחין דאבא ומוחין דאימא ובד"ה ושאבתם מים בששון דרוש השני פ"ב ומשם יובן ההפרש בין ההמשכה שע"י ברהמ"ז ששרשה ממוחין דאימא ובין ההמשכה שע"י התפילה ואכילת מזבח ששרשה ממוחין דאבא, כן י"ל ע"פ מ"ש בסידור שער ברהמ"ז שם.
קיצור. שהקרבנות נק' לחמי, ובזהר תרומה קנ"ג ויגש ר"ז אומר דבהמ"ז הוא מאתר דאית בי' אכילה ושתייה אבל צלותא היא ההמשכה מעלמא דאתי אתר דלית בי' אכילה ושתיה, ולכאורה אפשר לתרץ עפמ"ש בסידור שער ברהמ"ז בענין פתח במזבח וסיים בשולחן דשולחנו של אדם ג"כ מכפר עליו ע"י בירור הניצוצים שמעולם התהו, ובירור זה הוא מבחי' גבורות ושרשו מבינה התפעלות בבחי' התלהבות, אבל הבירור שע"י אכילת מזבח הוא מבחי' חכ' וביטול קול דממה דקה, וא"כ מה שהצלותא היא למעלה מאתר דאית ביה אכילה ושתייה, היינו למעלה מבחי' אכילת שע"י שולחנו של אדם, אבל הוא בחי' אכילת מזבח ולכן נק' לחמי, וגם י"ל זהו ע"ד בירור דמ"ן ובירור דמ"ד וע"ד שארה ועונתה, ופי' עלמא דאתי י"ל אימא עילאה ו"ד דמילוי יו"ד וזהו ביו"ד נברא העוה"ב, וכן צ"ל לפמ"ש בזהר פ' פנחס דרכ"ו סע"א אכלתי יערי דא צלותא דמיושב עם דבשי דא ק"ש, אכלתי יערי דא צלותא מיושב ההוא יער לבנון יוצר אור ומשרתים והאופנים וחיות הקדש, כולם קדושים כל הני אקרי יער אילנין ונציבין דביה, ובמק"מ שם וז"ל נ"ב עולם הבריאה, וע' בנשמת דוד בשה"ש טעם שנק' יערי, והמחוור כמ"ש בלק"ת בד"ה באתי לגני, יערי ע"ש שרפים עומדים כמו עצי שטים עומדים, ועמ"ש ע"פ כתפוח בעצי היער, עם דבשי דא ק"ש דאיהו מתיקא דכולא, ע' בת"א פ' תצוה בד"ה זכור דעמלק ובמ"א פי' יערי בחי' יראה דבשי בחי' אהבה, ועמש"ל מזה, בכמה צופין ומתיקין, שתיתי ייני דא צלותא דמעומד משיכו דיינא עילאה דאתנטר ודא בשלש ברכות ראשונות, נ"ב ג"ר חב"ד דז"א, ובלק"ת בד"ה באתי לגני פי' ע"ד יין המשמח אלקים, והיינו ע"י נכנס יין יצא סוד היינו יינה של תורה ממשיך גילוי הפנימית שהי' מוסתר כמ"ש בת"א בד"ה חכלילי עינים מיין, דהיינו ההמשכה מסוכ"ע ולכן משמח שם אלקים ע"י שממשיך בו הגילוי משם הוי', ולכן נק' ברכות ראשונות דשמו"ע שתיתי ייני, ועוד כמ"ש בזהר אמור דצ"ה ע"א גבי זכרהו על היין אמאי על היין בגין דיין חדוותא דאורייתא ופי' המק"מ יין שהיא הבינה היא משמחת לז"א הנק' תורה, ויינא דאורייתא חדוותא הוא לכולא והאי יין מעטרא למלכא בעטרוי הה"ד צאינה וראינה כו' בעטרה שעטרה לו אמו, ופי' המק"מ המוחין עם הלבושים שלהם הם ע' אותיות כמנין יין וזהו יין המשומר בענביו וזהו ענין ע' תיבות שבקידוש כמ"ש
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-c08rsrx0
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.