ביום השמיני עצרת כו'
א'קצה
אורייתא מחכמה נפקת וע"פ ח"ע אין הבעל מום נתפס בקדושת עולה כו', אך נש"י ע"י מס"נ שיש להם הם מגיעי' למעלה מהחכמה כמארז"ל קושר כתרים לקונו מתפלותיהם של ישראל, כתר הוא מה שלמעלה מהחכמה ונמשך ע"י אותיות התפלה של ישראל מטעם הנ"ל והם אותיות שלמעלה מהחכמה, ולכן עי"ז יכולים ג"כ במבטא שפתם להמשיך ולהתפיס בקדושת קונם גם על דבר שלא חל בו הקדושה ע"י התורה דמחכמה נפקת כו', וכך עד"ז יכולים הב"ד בדבור פה שלהם לקדש המועדים שממשיכי' וקוראים בחי' קדש העליון שיהי' חל ונמשך גם ביומין דחול שתחת הזמן, לכן ישראל דוקא קדשינהו לזמנים. ויותר יובן ענין זה ע"פ משארז"ל אתם אפי' מוטעים כו' בין בזמנן בין שלא בזמנן אין לי מועדות אלא אלו, דזהו ודאי יש לדמות יותר לענין הנ"ל דקונמות כו' וזהו אשר תקראו אתם דוקא משא"כ לולי קדושת ישראל הרי מן התורה דמחכמה נפקת לא הי' נמשך הקדש ביומין דחול כו', כ"א שרש להמשכה זו צ"ל מלמעלה מהחכמה מבחי' כתר והיינו ע"י ישראל דוקא. וא"ת א"כ תאמר שיש בחי' ביו"ט יותר מבשבת, שהשבת הוא קדש בעצם קדושה הבא מאיליה ע"י התורה דמחכמה נפקת וכנודע דקדש הוא חכמה, וקדושת היו"ט דישראל קדשינהו לזמנים באה שרש ההמשכה מלמעלה מהחכמה, ואנן איפכא שמיעא לן דשבת הוא קדש ממש ח"ע ויו"ט נק' מקראי קדש שהם מבחי' בינה, אך לק"מ דהא ודאי שמ"מ הקרבן ממש חמור מקונם אף שהקונם שרשו מבחי' גבוה יותר היינו רק שרשו ולא עצמו ממש, ועד"ז גם כאן בענין יו"ט ושבת, ועוד דבאמת מצינו שיש שרש בבינה גבוה מן החכמה וכמ"ש בד"ה לך לך בענין ה' דאברהם כי הוא דא עתיקא כו' ולכן כדי שיהי' הירידה למטה זהו ע"י תוספת ה' דוקא ע"ש באריכות וכמו"כ נאמר כאן כדי שיומשך בחי' הקדש גם תחת הזמן צ"ל מקור ההמשכה מבחי' עליונה יותר, וזהו"ע ה' עילאה שמשם שרש כל המועדים, ועמ"ש בד"ה והתהלכתי שכדי להיות ירידת והמשכת סובב בממלא צ"ל הכח לזה מבחי' עליונה יותר מן עליי' ממכ"ע לסוכ"ע כו', ולכן חל פסח וסוכות בחמשה עשר לחדש בחי' י"ה הנה נמשכו מבחי' הה' שיש לו שרש למעלה מן היו"ד שהוא ח"ע כו' ושבועות הוא ג"כ ביום החמשים לספי' העומר שהוא בחי' חמשים שערי בינה כו', וע' בפע"ח שער ר"ח פ"ב כ' כי ודאי קדושת שבת אין כמוהו עכ"ז יש בחי' ומעלה בר"ח מה שא"כ בשבת כו' וע"ש דבחי' זו נמשך מצד התגברות הבינה כו' ועמ"ש בד"ה מי שם פה לאדם בענין שבתיקון יש בחי' אפי' ברגל מה שאינו בראש כו' א"כ כש"כ שאין תימא אם יש ביו"ט בחי' מעלה נגד שבת כו' וכן בבינה נגד חכמה כו' ועוד שהיו"ט נק' רגלים ובהדיא מבואר שיש בחי' ברגל מה שאינו אפילו בראש כו'. אך באמת היינו רק שהבינה יש לה שרש למעלה מהחכמה אבל עכ"ז החכמה היא למעלה מהבינה עצמה לכן שבת קדושתו למעלה מקדושת יו"ט, ועוד זאת כי בשבת יש ב' בחי' שבת תתאה ושבת עילאה, והנה כל העליות שעד החכמה נק' שבת תתאה אבל שבת עילאה הוא עליות מהחכמה ולמעלה עד אור א"ס ממש, וע"ז אמרו מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה כו', ואע"פ שגם ביו"ט יש ב' בחי' מועדי ומועדי הוי' כמ"ש במ"א וית' לקמן אי"ה, עכ"ז בחי' שבת עילאה גבוה הרבה יותר גם מבחי' הב' שביו"ט הנק' מועדי סתם כמשי"ת).
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-dz92tmd8
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.