ביאור אלה מסעי הג'
סג
בעצמותו ית' כמ"ש אני ה' לא שניתי שאין שום שינוי והתפעלות כו'), ולכן כדי להיות המשכת י"ג מדות הרחמים מבחי' חכמה סתימאה שהיא נק' בחי' קדש מלה בגרמיה בזהר פ' אמור דף צ"ד, פי' שאינו כמו המדות חסד ורחמים שאין להם שייכות אא"כ יש עולם וכמ"ש באוצ"ח בתחלתו כי אם אין בעולם מי שיקבל רחמים ממנו איך יקרא רחום כו' ובהג"ה שם שהם תוארים פעול מאחרים, משא"כ בחי' חכים ולא בחכמה ידיעא הוא כמו שהוא ית' לבדו הוא גם אלו לא ברא העולמות וזהו שנק' קדש מלה בגרמיה שאינו שייך לעולמות, והיינו בחי' חכמה סתימאה שהיא בחי' קדש העליון, והוא כמו שהוא ית' לבדו הוא אחד האמת ואין זולתו ומ"ש בתניא פל"ה בהגה בשם שמעתי ממורי שזו היא מדרגת החכמה כו' ע"ש, וכדי להיות מבחי' זו המשכת והתהוות המדות מדת רב חסד ורחמים כו' הוא רק בבחי' שערות בלבד שהוא המשכה שבצמצום עצום שהן רק מותרי מוחין שהרי יכול לגוזזם ולא ירגיש שום כאב כאילו הם דבר שאינו נוגע להעצמיות כלל ואף שבאמת יש בהם יניקה מהמוח כנ"ל אך שהוא רק בחי' מותרי מוחין שאינו נוגע להעצמיות כלל, כך הוא מה שנמשך מחכמה סתימאה להיות התהוות מדת רחום וחנון ולהיות התהוות בחי' יש ודבר ששייך עליו רחמי' ושיהי' ביטול היש לך משתחוי' כו' הוא רק ע"י צמצום עצום, והוא ענין סוד הדיקנא לצמצום האור עד שאז דייקא שייך בחי' מדות הקדושים האילו (ועיין בתניא ח"ב פ"ט בהג"ה משא"כ בעצמיות חכמה סתימאה אין שייך לומר אף גם י"ג מדה"ר כו' כי הוא למעלה מבחי' מדות קדש מלה בגרמיה ומ"מ ממנו דוקא מקור הטוב והשפעת אור וחיים רק שאינו ע"ד בחי' מדות כו' וכמשי"ת לקמן וזהו זכור רחמיך וחסדיך כו' והיינו כי מעולם המה שהם מקור לבחי' עולם וזהו הטוב כי לא כלו רחמיך, והמרחם כו' דלכאורה איפכא הל"ל הטוב כי לא תמו חסדיך והמרחם כי לא כלו רחמיך. אך הענין כי יש בחי' רחמים שבסדר השתלשלות בחי' תפארת דאצילות שיש כנגדה מדת הדין כו' ויש רחמים רבים שלפני האצילות שהוא רחמנות שאין לה שיעור וגבול וע"ז נאמר כי לא כלו רחמיך והן י"ג מדה"ר י"ג ת"ד הנמשכים ממו"ס כנ"ל וכמ"ש במ"א בפ' בשלח ע"פ אשירה לה', אך מ"מ גם כדי להיות התהוות י"ג מדה"ר שהרי באמת בחי' ח"ס עצמה הוא בחי' קדש מלה בגרמיה כנ"ל ע"ז אמרו הטוב כי לא כלו רחמיך, שמטבע הטוב להטיב שעי"ז נמשך תענוג ורצון להיות התענוג מביטול היש כו' עמ"ש בביאור ע"פ אני ה' אלקיכם דפ' ציצית, ואזי נמשך בחי' מדות הרחמים ממש, וזהו הטוב כי לא כלו רחמיך שע"י טובו הגדול נתהוו ונמשכו אצילות י"ג מדה"ר שהן רחמים גדולים שבלי גבול, והנה מי"ג מדה"ר נמשך ג"כ המשכה ואור במדת הרחמים שבאצילות וזהו ענין יעקב שנק' בריח התיכון המבריח מהקצה אל הקצה דהיינו מרום המעלות שממשיך מבחי' י"ג מדה"ר למטה מטה עיין בזוהר ח"ב קע"ה ב' ובאגה"ק ע"פ וזורע צדקה שכר אמת, וזהו והמרחם כי לא תמו חסדיך פי' שנמשך ההארה במדת הרחמי' דאצילות שזהו ענין והמרחם להיות לא תמו חסדיך והיינו ע"י שיתמתקו הגבורות שהם נגד מדת החסד ויתמתקו בחסדים והיינו ע"י קו האמצעי מדת הרחמים כו' שהוא קו המכריע ומטה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-e76qp14q
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.