ביאור על ראשי המטות
א'שח
מא"א בחי' ורב חסד ששם מקור הוויתור כו'. וזהו מי יתנך ע"ד מי ברא אלה ומשם נמשך להיות כאח לי בבחי' אחים ורעים דלא מתפרשין לעלמין וכמ"ש בבה"ז פ' וירא ע"פ וגם אמנם אחותי בת אבי היא כו', ולכן גבי יעקב שאמר נדר אם יהי' אלקים עמדי כו' נאמר והיה הוי' לי לאלקים כו' שהוא בחי' הגבוה יותר ממדריגת צדיק כמ"ש בד"ה שובה ישראל עד הוי' אלקיך כו' אלא דלשם נת' שזהו המדריגת דבע"ת שע"ז אמרו במקום שבע"ת עומדים אין צ"ג יכולים לעמוד. אך הצדיקים יכולים להגיע ג"כ לבחי' זו ע"י מדריגת החסידות וכנ"ל. עכ"ה) (אפ"ל נדר והתרה כמו קיום מל"ת ותשובה והבן והנדר כמו תפלה מ"נ דבינה ואח"כ תורה וההתרה מ"ד דאבא זה הדבר תפלה קחו עמכם דברים שיתעלה הדבר מל' להתקשר לזה יסוד ולכן לעולם ה' דברך נצב כו'), ונשוב לענין נדרים סייג לפרישות דהיינו מפני שמדיר את עצמו בדבר המותר כאכילה ושארי הנאות היתר ופורש א"ע מהם וזהו סייג גדול לפרישות מתאוות היתר וענין זה היינו הנק' לאכפי' לסט"א כו' והוא להיות שמאל דוחה בדחיה והרחקה כמו מי שמסגף א"ע בתענית או שגודר גדר בלבו שלא יאכל אלא מעט מזעיר שגם אם מתאווה לאכול יותר יכבוש לבבו וידחה בדחיה והרחקה להמאכל ולא יאכלנו והרי לא שנתהפך בחי' הרע שבמאכל עי"ז לטוב אלא שדוחה אותו בשתי ידים והרחיקו מעל גבולו כו' וזה נק' שמאל דוחה כו' (הג"ה. ולכן בר"ה ועשי"ת שאז הוא גילוי בחי' שמאלו תחת לראשי צריך להתנהג בפרישות כמ"ש בש"ע ה' ר"ה סי' תקפ"א סי"ב וסי' תר"ג והיינו מפני שאז אומרים המלך הקדוש שאז מאיר בינה כמ"ש בזוהר תצוה קפ"ד סע"א ובבינה התגלות א"א ועתיק כו' וזהו"ע אל מלך כו' מתנהג בחסידות כו', ולכן צ"ל האדם מתנהג בחסידות וסייג לזה הוא ענין הפרישות וכמ"ש במד"ש הנ"ל דמעשרות סייג לעושר נדרים סייג לפרישות, ואל זה כיון דוד המע"ה כמו שאמר ה' צלך על יד ימינך ושמעתי בזה שהוא ית' כצל לעולם על יד ימינו של אדם כי הצל עושה כל מה שאדם עושה אם הוא פותח ידו נראה בצל כמו יד פתוחה ואם הוא קומץ ידו נראה בצל ג"כ יד סתומה ולכן הוא ית' הוא צלך על יד ימינך ועושה כל מה שימינך עושה אם אתה פותח יד ימינך לפזר צדקה לעניים אף הוא ית' פותח ידו לתת לך ואם אתה קופץ ידיך מליתן לעניים גם הוא קופץ ידו ואינו נותן לך עכ"ל, וכמו שהוא לענין הצדקה כך הוא ג"כ בפנימיות מדות הנפש כדפי' בת"א פ' מקץ בד"ה רני ושמחי הראשון בענין רו"ש שע"י רצוא שבעבודת האדם כך הוא למעלה כו' וזהו ה' צילך כצל שהוא פונה אחר האדם כו' ולכן ע"י שהאדם מתנהג בחסידות נמשך כמו"כ מלמעלה כו' וע"י השמאל דוחה שדוחה את היצה"ר כמו"כ מתעורר למעלה שמאל דוחה לדחות המקטרגים כחות הדין הקשה כמ"ש ע"פ ולא אבה ה' אלקיך לשמוע אל בלעם כו'. עכ"ה) אבל אנו רואים שיוכל להיות התהפכות גם הרע שבמאכל לטוב והוא כמו בחי' האכילה שאוכלים בשבת דכתיב אכלו משמנים כו' משום דבשבת הוא זמן עליית המל' ואין כח לחיצונים לקבל יניקה מהמאכל כי הרע דק"נ נפרד בשבת מהטוב דק"נ
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-eepqy84d
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.