וידבר משה אל ראשי המטות
א'ש
ו' גדולה יחו"ע ו' זעירא יחו"ת, וגם ביסוד שם שדי ובת"ת שם הוי' וא"כ זהו כענין ההפרש המבואר במ"א ע"פ וארא אל אברהם כו' באל שדי ושמי הוי' לא נודעתי להם וכ"כ במא"א שבט עם ג' האותיות גימט' שדי, וע' מזה בתו"א פ' וארא בד"ה וארא אל אברהם, לכן בפ' ויחי נז' שבטי ישראל וכאן נז' מטות כו', ובזח"ב יתרו דס"ח ע"א פי' ששני ווי"ן הנ"ל הם משה ויוסף, ופי' הרמ"ז ו' גדולה בחי' משה זהו יסוד אבא ו' זעירא יסוד ז"א כו', ועמ"ש במ"א בענין יסו"א ארוך כו', וב' בחי' אלו בהנשמה היינו כי יש בהנשמה בחי' או"פ ואו"מ בחי' נר"ן ובחי' חי' יחידה, ולפ"ז מצד יסוד ז"א זהו"ע נפש רוח נק' שבט אבל מצד יסו"א שהוא חי' יחידה נק' מטה. ובספר חס"ל בסופו במאמר הפסיעות להרח"ו פי' כי היסוד שהוא ו' זעירא היינו ו' בלתי ראש ר"ל שאין עלי' צורת יו"ד רק ו' וזהו ו"ק ועז"נ מי יקום יעקב כי קטן הוא, אך ו' גדולה זהו כשנמשך בו ראש שהוא בחי' יו"ד ועז"נ ביום ההוא יהי' שבחי' ו"ה יהי' בבחי' י"ה כו', וזהו"ע לא יעקב יקרא עוד שמך בחי' ו' זעירא כ"א ישראל יהי' שמך לי ראש, מנחל בדרך ישתה ע"כ ירים ראש כו', ולפ"ז ההפרש שבין שבט למטה הוא כענין ההפרש בין בחי' יעקב לבחי' ישראל בחי' כי שרית עם אלקים. ולכן ע"ז מורה המטה שהוא מורה על השתררות וממשלה כמו מטה עוזך כו' וארז"ל ברבות פ' וישב פ' פ"ה ומטך זו מלך המשיח כו', והנה זה שהנשמה תהי' בבחי' ישראל לי ראש זהו ע"י כי שרית עם אלקים וא"כ הוא דוקא ע"י ירידתה בגוף ונה"ב שאזי הוא בחי' כי שרית כו' ולכן אזי דוקא נק' מטות ל' השתררות וממשלה כו', וברבות ס"פ לך פמ"ז גבי כל אלה שבטי ישראל אבל אלו מטות (כלומר חזקים כמטה הזה) כד"א שבועות מטות אומר סלה (בחבקוק סי' ג') ובשהש"ר בפסוק הנה מטתו שלשלמה מטותיו ושבטיו כמד"א שבועות מטות, ובחי' החוזק והקושי שיש בהמטה זהו ג"כ ע"י גילוי פנימי' הלב ורעותא דליבא שלמעלה מהשכל והו"ע היו"ד שעל הוי"ו, אשר בחי' היו"ד נק' משכיל לאיתן כמ"ש בד"ה ראה אנכי נותן כו' איתן הוא בחי' חוזק וקושי כו' ע"ד כי עם קשה עורף אתה כו', וזהו"ע מטה משה שהוא יסוד אבא כמ"ש במא"א אות מ"ם סעי' ס"ד, והוא בחי' עץ חיים כו' והוא נמשך ע"י קיום התומ"צ שהתורה נק' מטה לחם כמ"ש במ"א ע"פ בשברי לכם מטה לחם, והיינו דכתיב לכו לחמו בלחמי וההמשכה מבחי' לחמי שהו"ע התורה שלמעלה לבחי' לחמו שהוא התורה כמו שנמשכה למטה נק' מטה לחם, והנה כמו שע"י הלחם מתחזק הגוף ומתרבה כחו כך ע"י התורה נמשך חיזוק כח הנפש וכמ"ש ע"פ ואהי' אצלו אמון כו' אמון פדגוג ע"ד כאשר ישא האומן את היונק בחי' לכו לחמו בלחמי ולכן עי"ז מתחזק כח הנשמה שהיתה בבחי' שבט ונעשית חזק כמטה הזה, וכ"ז נמשך ע"י בירור נה"ב שמתבררת ע"י תפלה ותומ"צ, וכמו שהבהמה מחי' ומזון לאדם כך עי"ז נעשית חיזוק כח נה"א להיות חזקים כמטות כו', וכן המצות נק' משענת שהו"ע מטה וכמ"ש ע"פ במחוקק במשענותם כו' תמכי אורייתא זבולון ליששכר עבודת הצדקה, וזהו ואיש משענתו בידו להחיות מתים ע"י עץ חיים כו', וזהו"ע שבועות מטות וארז"ל ברבות נשא ס"פ י"ג שכשם שנשבע הקב"ה לאבות כך נשבע לשבטים, ופי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-jrtvkjnh
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.