וידבר משה אל ראשי המטות
א'רצ
שהו"ע אתעדל"ע לעורר אתעדל"ת, וזהו ענין פתחי לי כו' שראשי נמלא טל, וגם ט"ל נמשך מד' שמות הוי' דעסמ"ב שבמילואן יש ט"ל אותיות כו'.
ועפ"ז י"ל ענין כל נדרי. ע' בטור סי' תרי"ט דמנהג הקדמונים בענין כל נדרי להתיר הנדרים שמיוהכ"פ העבר עד יוהכ"פ הזה ור"ת הנהיג ביטול הנדרים דלהבא, ועכ"פ ענין זה ביוהכ"פ פי' הפרדס כי נדר הוא בבינה ומפני זה תיקנו ביוהכ"פ שהוא הבינה כל נדרי, והיינו כי כמו שהנדר הוא דברים שיש בהן עינוי נפש כמ"כ ביוהכ"פ ה' עינויים שבחי' ק"נ הוא אז פרוש כמו האיסור גמור כי וסביביו נשערה והיינו כדי להמשיך בה"א תתאה מה"א עילאה כו' עוה"ב שאין בו אכילה ושתיה כו' וע' מזה בזח"ג פ' פנחס דרנ"ה ע"ב. אך עדיין אינו מובן דאיך התרת נדרים יומשך מהבינה, הלא מהבינה באים הנדרים, אך לפמ"ש בת"א גבי פורים בד"ה כי אברהם וז"ל והנה פורים ויוהכ"פ הוא חד דרגא הארת יסוד אבא בנוק' עכ"ל אתי שפיר כי התרת הנדר בא ע"י חכמה והיינו יסוד אבא, גם כי ביוהכ"פ ניתנו לוחות אחרונות וסוף מ' יום של לוחות שניות ע"כ זהו ודאי אור החכמה יסוד אבא, וכן ביוהכ"פ חמש טבילות ועשרה קדושין שהם חיבור י"ה, לכן זהו הכח להתיר הנדרים והקשרים והאיסורים כו'. ועוי"ל ע"י שמתירים הנדרים לאהפכא חשוכא דק"נ לנהורא שזהו ביכולת החכמים עי"ז מתעורר למע' להיות ויהפוך את הקללה לברכה שיתהפך גם הזדונות כזכיות ע"י גילוי הכתר שלמעלה מהחכמה כמ"ש בלק"ת פ' תצא בביאור ע"פ ולא אבה בסופו. ועוי"ל כי כמו שאנו יכולים להתיר הנדרים לפי שהוא איסור הבא ע"י דבור האדם ולכן יכולים להחל הדבור ע"י החכם שמשם מקור הדבור כו' לכן יכול להתיר הדבור האוסר וכמש"ל סעי' י"ג בענין היתר נדרים פורחים באויר, והיינו ע"י שהאדם הנודר מתחרט כו' ונוטל הרצון מהדבור וכו' אזי החכם מתיר, כמ"כ י"ל למעלה כי אצלו ית' גם כל האיסורים הגמורים באו ע"פ דבורו שהזהיר כן בתורתו דבר אל בנ"י כו' וזה בא מהחכמה ולכן רצון אותיות צנור שזהו צמצום להיות רוצה כך וכך, כי בעצמותו אם צדקת מה תתן לו כו' עיין בד"ה בשלח פרעה, ובמד"ר פ' שמיני פי"ג ע"פ אמרת ה' צרופה רב אמר לא ניתנו המצות לישראל אלא לצרף בהן את הבריות ובילקוט שם דקמ"ה ע"א בד"ה זאת החי' אשר תאכלו וזה לכם הטמא וכי מה איכפת לי' להקב"ה בין שוחט בהמה ואוכל או נוחר ואוכל הא לא ניתנו המצות אלא לצרף בהן את הבריות, ופי' בספר עה"ק דמצד עצמות המאציל זהו דלא איכפת לי' אבל מצד האצי' פוגמים העבירות כו' לכן ביוהכ"פ אשר אז התגלות הכתר יוכל למחול על האיסורים כדרך שאדם יכול להתיר הנדר שהביא עליו כמו"כ הקב"ה יכול להתיר למחול על איסורים גמורים שהרי באו ע"י אמרי פיו ודבורו, אך עכ"ז צריך שהאדם החוטא יתחרט על זה שהרי אפי' התרת נדר צריך חרטה, ולכן כשהאדם מתחרט על עוונותיו באמת הקב"ה מוחל לו ונהפכו הזדונות לזכיות ע"י שמאיר לו מבחי' שלמעלה משרש הדבור של התורה דמחכמה נפקת, וז"ע שאלו לחכמה נפש החוטאת במה תתכפר אמרה חטאים תרדף רעה כו' שאלו להקב"ה אמר יעשה תשובה וכמ"ש מזה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-mve383nb
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.