ויסעו ממרה
א'שפד
גילוי סוכ"ע ממש למטה וזהו ענין מדבר שור, ובזח"ב בשלח ד"ס ע"א מאי מדבר שור, מדברא דהוו בעאן לאסתכלא בי' זיוא יקרא דמלכא קדישא, ולע"ל זהו ענין כי עין בעין יראו והיינו שבחי' סוכ"ע שנק' שור לשון חומה יומשך להיות בבחי' גילוי בעלמא דאתגליא.
ויבאו מרתה. ברע"מ פ' נשא קכ"ד ב' בגין דהוו ישראל עם ערב רב כולהו הוו אילנא דטו"ר ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כולהו מסטרא דרע ומיא אתהדרא כולהו מרירן כההוא עץ מר במיא הה"ד ויבאו מרתה כו' עכ"ל מלשון זה משמע דק"נ הנק' אילנא דטו"ר עדיין רק חציו מר ושיהיו מים המרים זהו כשק"נ מתחברת לג"ק הטמאות, ואפשר לדחות דאילנא דטו"ר היא המל' ולא ק"נ כו', וע' בזח"ב שמות ט"ו ב' בענין שקדים ת"ח שקדים מנהון מרירן ומנהון מתיקן ורמיזא אית לון אית מארי דדינא קשיא כו' וישקוד ה' על הרעה כו', להעיר מענין מרים.
ולא יכלו לשתות מים ממרה מבואר לעיל בשם המגיד נ"ע והיינו כדאיתא בזח"א דף ד' ע"א מאן מנכון די חשוכא מהפכן לנהורא וטעמין מרירו למיתקא עד לא ייתון הכא עכ"ל, וכ' הרמ"ז שם וז"ל זה כלל גדול בעבודת ה' ורמוז בפ' סו"מ וע"ט ירצה הרע תעשה אותו טוב והוא המתקת קליפת נוגה להחזירה אל הקדושה וזה בעשיית המצות ולימוד התורה וקבלת היסורין שהוא אחת ממ"ח מעלות שהתו' נקנית בהם שבזה מזדכך החומר וחוזר רוחני ואמר וטעמין מרירו למיתקא שמרירות היסורין טועמים בהם טעם מתוק עכ"ל. ועמ"ש ע"פ כי נר מצוה כו' ודרך חיים תוכחות מוסר הרי שדרך חיים שהוא העוה"ב או פנימיות התורה שלמע' מנר מצוה ותו"א שהוא חיצוניות התורה הנה הוא נמשך ע"י תוכחת מוסר דוקא כי ע"י היסורין נזדכך הכלי עד שיוכל לקבל גילוי הפנימיות, וע' בהרמ"ז ר"פ פנחס ע"פ מוסר אביך וע' בת"א פ' יתרו בד"ה וכל העם רואים שלכן נק' גלות מצרים כור הברזל כו', וזהו ענין לשתות מים ממרה דוקא שמבחי' מרירות היסורין ה"י יומשיך לו לשתות מים עליונים כו', ואפשר ג"כ מהפכין חשוכא לנהורא ע"י קיום מ"ע ולימוד התורה וטעמין מרירו למיתקא ע"י קיום מצות ל"ת וד"ס שזהו בחי' עליונה יותר ועז"נ שחורות כעורב כו', וז"ש ושם נסהו היינו אם יוכלו לשתות מים ממרה ע"ד הנ"ל שזהו ענין הנסיונות, וזהו ונפש רעבה כל מר מתוק פי' ונפש רעבה היינו ע"ד למען ספות הרוה את הצמאה שכנ"י נק' צמאה ליוצרה וזהו רעבים גם צמאים ולכן כל מר מתוק דטעמין מרירו למיתקא כנ"ל.
והנה המגיד נ"ע פי' בענין ולא יכלו לשתות מים ממרה שהאהבה שבגבורה לא נתגלה להם, ויובן זה עפמ"ש במ"א ע"פ אז תשמח בתולה במחול כו' והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם בירמי' סי' ל"א י"ג ונזכר בגמרא פ"ט דברכות דנ"ה ע"ב לאומרו בהטבת חלום כי גם הגלות בבל נק' היינו כחולמים, וזהו ענין שלש הפוכות להפוך המר למתוק והאבל
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-n3fh1s97
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.