[ויסעו מעציון גבר]
א'שצה
מלאך גבריאל ובחצות לילה שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר היינו גבריאל כו' כיון דבטש בי' האי גבר קרי ויהיב שית קלין כו' עד קול ה' יחולל אילות בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראי כו' כמבואר בפ' שלח דקע"א סע"ב ובמק"מ והרמ"ז שם, ובפ' ויקרא דכ"ב ע"ב ע"פ ברן יחד כוכבי בקר ודכ"ג סע"א ואסתכי ואשגח בגין יקרי' דמארי' למעבד רעותי' וקארי לון לבני נשא וע"ד אקרי שכוי אשגחא ואקרי גבר בגין דאתער בשלהובא ובמק"מ שם בשם הרח"ו שכוי גי' מלאך גבריאל והיינו כי גבר בחי' גבורה אכן אל בחי' חסד והיינו שהוא בחי' גבורה לעורר הישנים בגבו' ורגזין ותכליתו חסד לקרבם לעבודת הקב"ה וכמ"ש מזה בביאור מאמר הזח"ב פקודי דרל"ג ע"א ע"פ והנה איש מראיהו כמראה נחשת כו' וע' ר"פ בהר דק"ח ריש ע"א בענין תחות גדפוי דתרנגולא ופי' הרמ"ז חו"ג שלו כו' הנותן לשכוי בינה ר"ת הלב כו' ושכוי לשון שכייה ר"ל התבוננות כו' ע"ש, וע' ר"פ במדבר דר"ס ע"א ובפ' לך לך דצ"ב ע"ב, והנה ענין גבריאל זהו בעולם הבריאה אך כמו"כ ענין זה באצי' והוא מקור בחי' התעוררות דגבריאל, וזהו מש"ש בשעתא דאתער רוח צפון ואתפליג ליליא והוא ה"ג דאימא הנק' צפון הנמשכים בחצות לילה לפתוח רחם הנוק' לעשותה כלי לזיווג דק"ש ותפלה יען שנסתם רחמה עד חצות לילה כבתולה מפני שירדה בעשי' אצל החיצוני' והיא צריכ' שימור משתהא בתולה ואיש לא ידעה וזהו ענין תרעין דג"ע דאסתימו כנז' ר"פ בהר דק"ז ע"ב ובפי' הרמ"ז שם גבי ותרעין אסתימו וזהו גן נעול כו' וע"כ בחצות הלילה נמשכין בחי' ה"ג עליונות לפתוח רחמה, וזהו ענין תיקון חצות, וע' מזה בפע"ח שער ק"ש שעהמ"ט פ"ו ורפ"ז פי"א ד"ה ליקוטים ובזהר הרקיע פ' ויקרא דכ"ב. ואפשר לומר שזהו ענין ב' פירושים דשכוי הא' שפי' לב זהו ענין ההמשכה להמל' שנק' לב כמ"ש לבבתני אחותי כלה וכתיב ולבי ער וע' בזח"ג שלח דקס"א ע"ב שהיכל קדה"ק שבו השראת השכינה נק' ליבא דכל עלמא, וזהו מי נתן לשכוי בינה מי היינו הגבו' דאימא הנק' מי כמ"ש מי יקימנו ע' זח"א ויחי דרל"ז ע"ב, והפי' דשכוי היינו תרנגול שהוא גבר היינו המשכת ה"ג הנמשכים אח"כ מהמל' לבחי' גבריאל בבריאה וממנו נמשך הכרוז לכל הנשמות והמלאכי', דוגמא לדבר מהמבואר בזח"א ר"פ ויצא דקמ"ט ע"ב ע"פ גבריאל הבן להלז את המראה כו'.
ויש להעיר מענין הכרוזין ובמא"א אות כ' סעי' מ"ח כרוז מצד או"א המכריזים להשיב בתשובה עכ"ל והיינו כענין ה"ג דאימא הנמשכים למל' לעשותה כלי וע"פ מ"ש הרמ"ז ר"פ פנחס בפי' שמע בני מוסר אביך י"ל ששרש הכרוזין באים ממו"ס שבו גבורה דעתיק וכ"מ בלק"ת פ' שלח בביאור ע"פ והי' לכם לציצית שהכרוזין שהם אתעדל"ע המעורר אתעדל"ת שרשן נמשך ממקום גבוה שאין אתעדל"ת מגיע שם כלל, גם בפע"ח שער ק"ש שעהמ"ט שם מבואר ששרש המשכת ה"ג לעשותה כלי נמשך מאוירא שהוא דעת דעתיק, וכמו ענין טלא דבדולחא גוונא סומקי אתחזי בי' שהוא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-qrc4akpw
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.