וידבר משה אל ראשי המטות
א'שכו
כו' ואע"פ שחטא ישראל הוא, וגם בשעת הקרבן הי' צ"ל וידוי תשובה כמ"ש והתודו כו' ולכן ע"י דבור האדם שהוא בצלמינו כדמותינו ה"ז חטאת כו' ע"י הבל הדבור ממשיך על הבהמה אור מקיף שתוכל לצאת מנוגה ולהתעלות לשרשה שבמרכבה הוא ע"י ארי' דאכיל קרבנין ולכן הי' צריך האדם לומר בדבור ה"ז חטאת או ה"ז עולה להקדישו בפה וכנ"ל שדיבור האדם הוא מושל על דצ"ח כמ"ש ורדו בדגת הים כו' ובבהמה כו'.
ג) ועתה יובן ענין נדרים כי הנה נדרים סייג לפרישות כי המכוון מהנדר שמתיירא ופורש מהדבר שנודר ממנו שיגשם אותו ויורידנו להטות מאחרי ה' כמ"ש שמנת עבית כשית כו' לכן מעלה המאכל באופן אחר, והיינו שבאמת שרשו של המאכל מדצ"ח הוא מעולם התהו שלמעלה מהאדם דתיקון אלא שנפל בשבה"כ למטה ולכן ע"י הנדר מתעלה המאכל לשרשו והיינו כמארז"ל כל הנודר כאילו נודר בחיי המלך היינו חיים עליונים מבחי' סוכ"ע בחי' מקיפים דבינה, והכח לזה הוא ג"כ ע"י דבור האדם בצלמינו כדמותינו ומהבל הדיבור ממשיך אור מקיף על הדבר הנדור ומעלהו לשרשו כנ"ל ולכן ארז"ל ישראל בבל יחל ואין נכרי בבל יחל כי אינם בצלמינו כדמותינו ואין להם כח בדבור להעלות דצ"ח לשרשם כלל. וזהו ג"כ מארז"ל עד שידור בדבר הנדור כגון הרי עלי כעולה ושלמים פי' שמקדישו בפה כדוגמת הקרבן שמקדישו ומעלהו לשרשו מוצא פי הוי' דעולם התהו ע"י הבל הדבור שממשיך עליו אור מקיף משא"כ כשמתפיס בדבר האסור הרי עלי כבשר חזיר שמשפיל להמאכל למטה בג"ק הטמאות ובאמת היתר הוא המאכל מנוגה ויכול לעלות לשרשו לקדושה ליכלל בביטול לאלקות לכן אין כח בדבור האדם להשפיל הדבר הנדור למטה ואינו מתפיס כלל וזהו וידבר משה אל ראשי המטות כו' מטות לשון מטה כלפי חסד כי היצ"ט שרשו מחסד והיצה"ר שרשו מקו השמאל בחי' גבורה וי"ב שבטים הם ששה מדות עליונות שהן כפולים ב' ווין י"ב גבולי אלכסון המטים כלפי חסד, וראשי המטות הן בחי' מוחין השייך למדות ומקבלים מבחי' משה ונחנו מה בחי' ח"ע לאמר זה הדבר פי' כל הנביאים נתנבאו בכה כדמותינו כמ"ש וביד הנביאים אדמה כו' ומשה נתנבא בזה בחי' בצלמינו יחו"ע, ופי' לאמר זה הדבר שהדיבור בתורה יהי' גלוי זה יחו"ע בצלמינו דבר ה' כמ"ש ודברי אשר שמתי בפיך כו' הוא הנמשך מבחי' משה ח"ע כידוע שהדיבור שרשו מח"ע עד"מ התינוק אינו יכול לדבר עד שיושלם מוחין דיניקה, לכן בנדרים שע"י הדבור מקדיש ומעלה הדברים לשרשן הכח להדיבור לאמר זה הדבר נמשך מבחי' משה כמ"ש משה ידבר כו' וזהו שנא' בפ' נדרים וידבר משה אל ראשי המטות כו', ורז"ל למדו מזה התרת נדרים שיחיד מומחה או ג' הדיוטות מתירין הנדר הגם דהנדרים הוא בחי' גבוה שע"י דבור האדם מעלה המאכל לשרשו מוצא פי הוי' אך שממשיך עליו אור מקיף לבד בחיצוניות והמאכל עצמו בפנימיות נשאר למטה בגשמיותו והוא בחי' שמאל דוחה שדוחה המאכל מפני שמתיירא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-rgsrg25g
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.