ויסעו ממרה
א'שפט
שהוא ג"כ הדבור שבלחישה כמו דובב שפתי ישנים, כי סתם לה"ר אומר בלחישה) שהיו ישראל מרננים בכל שעה כמ"ש וילונו העם על משה כו', וכ"ז דלא כמ"ש מהרי"א וז"ל ואמר וילונו העם על משה לאמר מה נשתה להגיד שלא הכעיסוהו בדברים רעים כו' ולכן לא דברו בזה דבור שלא כהוגן כו' ולכך לא נענשו על התלונה הזאת כו' לפי שבמרה כהוגן שאלו כיון שסבלו צמאון שלשת ימים בימי הקיץ ואח"כ מצאו מים מרים עכ"ל דאם כדבריו איך חשיב לי' מן העשר נסיונות שנסו אבותינו את המקום ואמאי נק' מטרונה רטננית, ושחורה אני כו', א"ו צריך לומר ע"פ המדרש הנ"ל דפי' כי מרים הם שהדור הי' מר במעשיו. וליישב זה היינו כמ"ש בספר פנים יפות פ' בשלח בפסוק ויבאו מרתה שהוא הכנה למ"ת ע"ד מאמר רבינו הקדוש לבנו ר"ג זרוק מרה בתלמידים פי"ב דכתובות דק"ג סע"ב, ופסקה הרמב"ם פ"ד מה' ת"ת דין ה' וז"ל אבל אם ניכר לרב שהם מתרשלין בד"ת חייב לרגוז עליהן כו' וכענין זה אמרו זרוק מרה בתלמידים כו' עכ"ל ומהרש"א בח"א שם כ' זרוק מרה בהם כמשמעה מטבע המרה שלא תראה להם פנים שוחקות עכ"ל וכן ארז"ל כל תלמיד שאין שפתותיו נוטפות מור, וארז"ל ג"כ ע"פ אדם כי ימות באוהל אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה, ואמרו ג"כ פ"ק דברכות ד"ה סע"א תניא רשב"י שלשה מתנות טובות נתן הקב"ה לישרא' וכולן לא נתנן אלא ע"י יסורין אלו הן תורה וא"י והעוה"ב תורה מנין שנא' אשרי הגבר אשר תייסרנו י"ה ומתורתך תלמדנו והיינו מפני שעי"ז נזדכך גופו שיוכל לקבל גילוי אור התורה, וע"כ הוצרכו לבא מרתה קודם מ"ת ע"ד זרוק מרה כו' והוא ענין חסד שבגבורה, אלא הם מחמת תערובות הערב רב ביניהם וילמדו מעשיהם לא היו יכולים לקבל בחי' זו ולשתות המים ממרה ועז"נ שחורה אני במרה, ובספר ע"ג* פ' בשלח פי' שלשת ימים בלא מים הם ג' גליות בבל מדי ומקדונים ואח"כ ויבואו מרתה גלות אדום, והיינו שזהו הכנה לגילוי פנימיות התו' שלע"ל כנודע, ואפ"ל ג' ימים בלא מים לגמרי הם ג' קליפות הטמאות לגמרי שא"א להיות מהם שום העלאה ע"כ לא מצאו שם מים כלל שהיא התו', ואח"כ ויבאו מרתה היא ק"נ הכלולה מטו"ר ולכן יש שם מים אבל הם מרים ולא יכלו לשתות כו' ושם שם לו חוק ומשפט שנתבררו המים ממרירו למיתקא וי"ל שאעפ"כ הם ג"כ ד' גליות הנ"ל כי ג' הראשונים ג"ק הנ"ל ובחי' אדום הוא לברר ק"נ, ע' בד"ה וכל העם רואים ובמא"א אות ח' ססעי' ו'.
ויצעק משה אל ה' ויורהו ה' עץ כו', ברבות בשלח פכ"ג ק"מ ע"א על פסוק כי אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך בירמי' סימן ל' ממכות שאני מכה אותך מהם אני מרפא אותך, מנין תדע כן מן הקב"ה צא ולמד ממרה שהורה למשה דבר מר והשליך למים ונמתק המים כו' ר' אליעזר המודעי אומר של זית הי' מ"מ עץ מר הי' והמתיק המים המרים עכ"ל, וכן מבואר יותר בפ' ויקהל פ"ן, יש לפרש ע"ד מ"ש בתניא פרק ל"א בענין
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-sege680g
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.