ביאור על ראשי המטות
א'שיז
בערך נבואה ובערך נביאי האמת, וכן פי' הרשב"י ע"ה בתיקונים וז"ל ע"ש דכל פרצופין דנביאים בה רשימין איקרי דמיון והכוונה שמתגלים בה כל הענינים המתדמים בנביאי האמת נצח והוד עכ"ל, עוד כ' דמות אדם היא המל' כן פי' בתיקונים עכ"ל ובזח"ב משפטים דקכ"ב ע"א דמ"ש כמראה אדם ולא מראה אדם פי' המק"מ שז"א נק' כמראה אדם שהוא אריך ואינו אריך ממש וז"ש ולא מראה אדם עכ"ל, לפ"ז ענין כ"ף הדמיון היינו ערך ז"א לגבי א"א כו' ואפ"ל לפ"ז שכמו המל' נק' רק כדמותינו לגבי ז"א כמו"כ ז"א לגבי אריך אנפין וע' בביאור ע"פ כי תשמע בקול בלקו"ת פ' ראה וע' במא"א אות ד' סל"ה דמיון נק' המל' ובי"נ שם מהזח"ג פנחס דרכ"ח ובפ' תצא דר"פ ובת"ז תיקון י"ח דכ"ז ותיקון ע' דקל"ב א' ובמא"א שם סל"ו דמות אדם היא המל' דמות לתפארת הנק' אדם והי"נ הביא מהזח"א פ' נח דע"א ובת"ז תיקון ע' די"ד, עו"ש במא"א דמות נק' מוחי' דאימא והם שייכים לנוק' לכן צלם לדכר דמות לנוק' וא"כ מוחי אבא הם בחי' בצלמינו ומוחי אימא נק' כדמותינו היינו לפי שהחכ' היא ראי' שרואה את עצם המהות ממש ובינה הוא שמיעה שע"י השמיעה אינו משיג רק הדמות ולא עצם המהות ולכן אינו דומה שמיעה לראי'. קיצור מההג"ה. דמיון ודמות היא המל', דמות מבחי' ז"א הנק' אדם, וכמ"כ נק' ז"א לגבי א"א גם בינה וחכ' שהם שמיעה וראי' נק' דמות וצלם. עכ"ה). והנה יש עוד טעמים במה שהמל' נק' כה והוא לפי שיש כ"ח אותיות במל' ונק' כח אד' ולכך נק' כה ועם ג' קוין שמקבלת מחג"ת דז"א הרי כ"ח (הג"ה. ענין כח אד' זהו מילוי המילוי שיש בו כ"ח אותיות ונת' במ"א. ועוי"ל דהנה בזח"א ויצא דקנ"ו סע"ב ע"פ וישכב יש כ"ב אתוון וכן ע"פ נגילה ונשמחה בך אמרו במדרש שה"ש בך בכ"ב אותיות התורה ועם הקול שכלול מג' בחי' אש מים רוח היינו מה שמקבלת מחג"ת דהיינו הקול מקור הדבור המלובש בכ"ב אותיות עולה בחשבון כ"ה, ובמא"א כ' סי"ג פי' כ"ה היינו י"ג ת"ד וט"ס דז"א ונה"י גימט' כ"ה וע' מזה בזח"ג נשא קמ"ה סע"ב קס"ו א' ובמק"מ שם פי' כ"ב אותיות וג' מוחי' חב"ד המלובשים בהאותיות הם כ"ה. עכ"ה), אך עיקר הטעם היינו מה שהוא בבחי' דמות כמ"ש מראה דמות כבוד הוי' וכנ"ל וזהו שארז"ל דכל הנביאים נתנבאו בכה דהיינו בחי' מל' שנק' כ"ה וכמ"ש בכללות הנבואה לנביאים במראה אליו אתוודע בחלום אדבר בו כו', פי' מראה הוא מל' שנק' מראה דמות כו' כנ"ל, וזהו ההפרש בין משה לכל הנביאים שכולם נתנבאו בכה דהיינו בחי' מל' ומשה דז"א שנק' זה דהיינו בחי' גילוי עצם הדבר כמו שהוא בלתי בא בהתלבשות דמות כו' והיינו בחי' האצי' דשם אמרו איהו וחיוהי כו' ולכך אמר זה הדבר כו' כלומר זהו הדבר כמו שהוא בעצם וכמו לעתיד שכולם יאמרו הנה אלקינו זה קוינו לו כו'. אך זהו דרך כלל אבל בדרך פרט יש הפרש בין משה לכל הנביאים גם בשרש ומקור נבואתם איך שהוא בבחי' האצי', דהנה שרש נביעת אור ושפע הנבואה לכל הנביאים באה מבחי' נו"ה דז"א שהן כלי ההשפעה בלבד ובחי' המוחי' דז"א כבר נעלם בהם בב' בחי' העלמות א' בחג"ת והב' חג"ת בנו"ה כו' (ועמ"ש בביאור ע"פ באתי לגני כו') אבל נבואת משה נמשכה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-vbyc9hh6
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.