וידבר משה אל ראשי המטות
א'רפד
פב"פ שלמטה ממנו במדריגה, והיינו משל הבלולות שכשהיה במדריגה התחתונה ראה הצורה שהיא נכחו בגובה העמוד וכשעולה במעלה יותר הוא מאחוריה ואינו רואה עד שעלה במעלה הג' והרי כשהוא במעלה הב' הוא גבוה יותר מכשהיה במדרגה הא' אף שאינו רואה הצורה רק מאחוריה כו' כי מ"מ ראייתו קרובה יותר, ועד"ז קטנות שני גבוה מגדלות ראשון, וזשארז"ל במד"ר פ' בשלח ס"פ כ"ג לפי שבעוה"ז אמרו פ"א זה היינו זה אלי ואנוהו ולע"ל יאמרו ב"פ זה היינו מ"ש ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה כו' זה הוי' כו', היינו כי ז"א נק' זה לפי שהוא גילוי ממש בלי הסתר והעלם דבאצי' איהו וגרמוהי חד, אך לגבי ח"ע אין גילוי זה ערוך כלל, כנודע מענין שהחכמה נק' אמת בסש"ב פל"ה בהג"ה, וענין אמת אני ראשון ואני אחרון כו', וע' ביאור אלה מסעי דרוש השלישי פ"ד, וכ"ש לגבי הכתר ומו"ס, ולכן הבינה שהיא למעלה מז"א נק' כה בחי' כדמותינו של בצלמינו דחכ' וכתר, והוא גבוה יותר מעצם הגילוי דז"א, וכענין ל"ת שהן גבוהי' ממ"ע אף שע"י המ"ע בא הגילוי אור בכלי ממש שהרי נקראו רמ"ח אברים דמלכא כמו בהאבר מלובש עצם החיות ממש, משא"כ הל"ת שאינה בקום ועשה אין האור מאיר אלא ע"ד השגת השלילות לא גילוי עצם המהות ממש, אעפ"כ הגילוי המועט שע"י ל"ת גבוה מגילוי העצם שע"י מ"ע והיינו לפי שע"י ל"ת בא הגילוי מבחי' י"ה עלמין סתימין סוכ"ע כו' כמו"כ בחי' כה דבינה הדמות מבחי' כתר וחכמה גבוה מגילוי העצמי דז"א וכו' הנק' זה כו', וכמו חכם עדיף מנביא אף שהנביא משיג השגת המהות והחכם רק ידיעת המציאות לבד אלא שמשיג ידיעת המציאות מבחי' עליונה יותר כו', ולכן בפסוק שמע ישראל הם כ"ה אתוון דיחודא והוא גילוי עצמי דזו"נ ובחי' כדמותינו מבחי' כח"ב כו'. ואפ"ל שזהו ענין ברכת כהנים כה תברכו וארז"ל כה דוקא, בלה"ק, כה תברכו בעמידה כו'. והמכוון שיברכו את כה שהיא המל' וזהו וחסידיך יברכוכה ופי' בזוהר פ' נשא דקמ"ו ע"א אל תקרי יברכוכה אלא יברכו כה, וא"כ י"ל הברכה בבחי' כה שתהי' ע"ד הבינה שנקראת ג"כ כה דהיינו שלא תהי' ע"ד אספקלרי' דלא נהרא כ"א תהי' אספקלרי' דנהרא כמו ז"א אלא שתהי' בחי' כדמותינו של החכמה והכתר ובבחי' זו תקרא כה. ואפ"ל עד"ז הי' מה שנתנבא משה בכה כו', איכה ישבה כו' אי כה כו', אבל יברכו כה שיאיר בה ז"א ויתחברו ברכה והודאה, עוי"ל פי' יברכו כה כי המל' נק' כה בחי' כדמותינו וגם כ"ב אותיות ותנ"ך בזח"ג רס"ד סע"ב ותברכו כה ע"י י"ג ת"ד דא"א וט' דז"א ונמשכי' במ' ע"י נה"י כו' ע' זח"ג נשא שם, ועמ"ש בפי' ואמרתם כה לחי בד"ה שוש אשיש, והיינו דעכ"פ כה הוא ג"כ בחי' גילוי שהרי כל הנביאים נתנבאו בכה וזהו גילוי אלקות משא"כ כשחסר הנבואה כו' כמו בבית שני שחסרו ה' דברים נגד העדר גלוי ה' עלאה בד"ה יו"ט של ר"ה, לכן בבשכמל"ו ליכא כ"ה אותיות כ"א כ"ד בחי' דך כו' לכן ע"י בחי' כה גילוי יחו"ת כדמותינו ביטול היש יוכל לבא לידי גילוי בחי' זה והוא ענין ואמרתם כה לחי, וכענין שפי' בזוהר פ' תולדות דף קל"ה ע"פ באר לחי רואי והוא ענין ואולם חי אני וימלא כבוד ה', והנה כה הוא ג"כ בחי' דבור העליון כ"ב אתוון ותנ"ך כנ"ל, א"נ כ"ב
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-wkv6t63k
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.