ויסעו ממרה
א'שפח
צואת בנות ציון כו' ברוח משפט כו' וכמים הפנים אל פנים תתעורר האהבה בלב כל משכיל ומבין יקר מהות אהבת ה' אל התחתונים אשר היא יקרה וטובה מכל חיי העולמים כולם כמ"ש מה יקר חסדך אלקים (פי' החסד שבגבורה שנק' חסדך אלקים) כי טוב חסדך מחיים וכו' כי החסד שהוא בחי' אהבה הוא חיי החיים שבכל העולמות כמ"ש מכלכל חיים בחסד, ואז גם ה' יתן הטוב ויאר פניו אליו בבחי' אהבה מגולה אשר היתה תחלה מלובשת ומסותרת בתוכחת מגולה ויתמתקו הגבורות בשרשן ויתבטלו הדינין נס"ו עכ"ל, ועל מעלה זו שקבל הדין באהבה נשתבח שאול המלך ע"ה כמ"ש ברבות סדר אמור פכ"ו באו וראו בריה שבראתי בעולמי כו' ושמח על מדה"ד שפוגעת בו עכ"ל ונק' לכך שאול בחיר ה' בשמואל ב' סי' כ"א ו' ופי' רש"י בת קול יצאה ואמרה בחיר ה', וע"ז נשתבחו ישראל בפסוק גפן ממצרים תסיע כמ"ש ברבות סדר בחקתי פל"ו מה גפן זו יש בה יין ויש בה חומץ זה טעון ברכה וזה טעון ברכה כך ישראל חייבין לברך על הטובה ועל הרעה כו' ע"ש ובמשנה פ"ט דברכות, וזהו ענין לשתות מים ממרה שמבינים החסד שבגבורה בחי' מה יקר חסדך אלקים כנ"ל ועי"ז ממתיקים הדינין ממש ומתבטל הלבוש המר ונתגלה פנימיות האהבה. ובזה מתורץ הקושי' שהקשו המפרשים האלשיך ומהרי"א למה החסיר הוא ית' מהן מים כו' בהיות המים דבר הכרחי מאד והביאם מרתה ושם מצאו מים אבל מרים הם, ולפי הנ"ל א"ש שכדי להיות גילוי מ"ת צ"ל תחלה זיכוך החומר שזהו א' מן מ"ח דברים שהתורה נקנית בהן כו' והיינו בחי' החסד שבגבורה, וארז"ל אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום, ולכן רצה ית' שיוכלו לשתות מים ממרה דוקא, וגם זהו עיקר ענין בירור ק"נ להפכה מחשוכא לנהורא וממרירו למיתקא כנ"ל, וברבות סדר בראשית ס"פ י"א כל מה שנברא בשי"ב צריכין עשי' החרדל צריך למתוק התורמסין צריכין למתוק כו' ע"ש וזהו אשר ברא אלקים לעשות מה שכבר נברא צריך לעשות ולהתתקן, וכ' במא"א תורמס נק' קליפת נוגה שצריכה מיתוק, ומיתוק זה היינו ע"י שהאדם ממתיק הגבורות שלו, היינו היצה"ר שהוא גבורות קשות וכשמהפך האהבה להיות ואהבת בכל לבבך בשני יצריך ביצ"ט וביצה"ר זהו ענין המתקת המר ואזי נק' טוב מאד, והנה הם לא יוכלו לשתות מים ממרה והיינו כי מרים הם ופי' ברבות סדר ויקהל פ' נון דקאי על הדור ההוא שהי' מר במעשיו ור"ל ע"י הערב רב שהיו ביניהם שהם שקועים בעצמם בקליפת נוגה וא"כ איך יוכלו להפוך המר למתוק.
וילונו העם על משה וגו' בפ"ג דערוכין דט"ו ע"א חשיב לי' אחד מן עשר נסיונות שנסו אבותינו את המקום שנים במים במרה וברפידים, וכ"ה ברבות בשה"ש ע"פ שחורה אני ונאוה שחורה אני במרה שנא' וילונו העם על משה וגו' ונאוה אני במרה שנא' ויצעק משה אל ה' ויורהו ה' עץ כו', וברבות נשא פי"ב דרמ"ח ע"ב למלך שהי' לו מטרונה רטננית (מרננת ומתלוננת כדאי' בסוטה פרק הי' נוטל דכ"ב ע"א רטין מגושא ולא ידע מאי אמר פי' מדבר ומלחש מ"כ, והוא כענין ויוציאו דבת הארץ, דבתם רעה,
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-wyyfp00j
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.