וידבר משה אל ראשי המטות
א'רפו
ראשון זה"ע יחו"ע איך דכולא קמיה כלא חשיב ממש, וכמ"ש בלק"ת פ' אחרי בד"ה כי ביום הזה יכפר דרוש השני ובתו"א בד"ה וארא אל אברהם, לכן זהו נק' הדבר הזה, גילוי בחי' זה במל' ואזי המ' נק' הדבר הזה, וזהו ענין ד' רבתי דאחד גדלות הדבור, כענין ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר, וכמו שלע"ל נאמר ביום ההוא יהיה הוי' אחד וכו' מה כתיב ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה כו', כך מעין זה הוא עכשיו בפנימיות בק"ש לכך נק' הדבר הזה כו', והיינו שבאמת ויציב מזכירין קריעת ים סוף כי ים ויבשה זהו עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא והיינו ע"ד בחי' זה ובחי' כה, וכמשנ"ת בבה"ז פ' בשלח על המאמר שם דמ"ח בד"ה עוי"ל המאמר הזה באופן אחר יעו"ש בענין כי אל דעות כו' וזהו שבקי"ס אמרו זה אלי, זה דוקא מה שלא זכו לזה הנביאים שנתנבאו בכה והיינו ע"י שעלמא דאתכסיא האיר בבחי' גילוי ממש, והוא ענין עד"מ שבבחי' הדבור הנק' עדאת"ג יאיר האור כמו במח' הנק' עדאת"כ ואזי נק' הדבור בשם הדבר הזה, ועמ"ש בד"ה ושעיר עזים לחטאת להוי' על שמיעטתי את הירח דלשם נת' ע"פ מאמר הזהר פקודי דרל"ה ע"ב פי' את שני המאורות הגדולים זהו ב' השמות הוי' אלקים שכשהם בחבורא חדא ע' זהר תרומה קמ"ז סע"ב נק' שניהם הגדולי' ע"ד גדול הוי' כו' בעיר אלקינו כו' עיר היינו עולם הדבור כו', ושיהי' גם הדבור נק' המאור הגדול זהו ע"ד כשנק' הדבר הזה שהוא ג"כ בחי' אספה"מ כמו שמש הוי' כו', ועמ"ש בד"ה בשעה שהקדימו ישראל נעשה בפירוש עושי דברו לשמוע בקול דברו כו'. ובזה יובן משארז"ל ע"פ והודעתם לבניך ולבני בניך וסמיך לי' יום אשר עמדת כו' מה להלן באימה ויראה ברתת וזיע אף כאן כו' בפ"ג דברכות, שלכאורה אינו מובן כלל דמיון זה מה להלן אף כאן כו' שהרי במעמד הר סיני שהי' גילוי שכינה בקולות וברקים וכל העם רואים את הקולות ופב"פ דבר הוי' משא"כ בעסק התורה של כל אדם, וכמ"ש מזה בת"א פ' יתרו בד"ה בחדש השלישי כו' ושם תירץ לפי שגם בעסק התורה שבכל אחד ובכל זמן הוא דבר ה' ממש שנאמר למשה מסיני, וכענין ודברי אשר שמתי בפיך ועי"ז תפול עליו אימה ויראה ורתת וזיע שהן נמשכים מד' אותיות הוי', וביאור הענין הוא להיות כי משה עמד בהר סיני מ"ם יום וקיבל את התורה כמו שהיא בבחי' יחו"ע כנ"ל ושם הוא למעלה מהזמן ועמ"ש מזה בד"ה כי ביום הזה יכפר דרוש השני, ואח"כ המשיך אותה לעוה"ז במקום ובזמן ולכך שהה מ' יום ומ' לילה, אפ"ל נגד ד' אותית הוי' וכ"א כלול מיו"ד, וע' בסידור בד"ה מזמור לתודה בענין ארבעים חלות התודה שלשים של מצה ועשרה של חמץ שהם נגד חגת"מ כל אחד כלול מיו"ד כו', גם ארבעים יום של יצירת הולד, והמשנה מתחלת במ"ם מאימתי קורין ומסתיימת במ"ם בשלום, גם להעיר מענין מ"ם סאה דמקוה כנגד ד' יודי"ן דשם ע"ב דהיינו להמשיך בחי' יו"ד דח"ע שהוא הביטול בכל הד' עולמות אבי"ע, וכן אני לדודי ודודי לי ד' יודי"ן בס"ת וזהו הרועה בשושנים א"ת שושנים אלא ששונים בהלכות כי התורה שניתנה למ"ם יום הם ד' יודי"ן הנ"ל, וע' בסידור סוף ענין המקוה שהמעיין מטהר בכל שהוא רומז לעצם החכמה שהיא עצם היו"ד והחכ' מאין תמצא וז"ע כל שהוא, והמקוה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-zxqsk9f2
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.