וזה מעשה המנורה
שסג
האבות לדוד כו') משא"כ כשעומד הרי ראשו גבוה יותר, וזהו בחי' ח"ע חכים ולא בחכמה ידיעא כמו שהיא בעצמותה למעלה מבחי' מלך לעולם קדש מלה בגרמה הוא כו', ולכן יובן ג"כ שבישיבה הנה הרגלים אינן במדרגה א' עם הגוף והראש (וכמש"ל אות ב') דהנה כתיב לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו הפסיק באף בין עשיה ליצי' לפי שבעשי' יש ריבוי הקליפות מחמת ריבוי הצמצומים והיינו שעולם העשי' מקבל מבחי' רגל בחי' נה"י וכנודע מענין סנדל שנק' נעל דשכינתא והוא פנימי' עולם העשי' ושם מוסתר האור יותר, וזה"ע רגלי' יורדות כו' רגליה דוקא משא"כ ביצירה ובבריאה געה"ת וגעה"ע שמקבלים מבחי' חג"ת חב"ד דמל', וזהו המשל מישיבה שהרגלים והירכין אינן במדריגה א' עם הגוף והבדל גדול יש ביניהן, משא"כ בבחי' שלמעלה מהתלבשות בבי"ע הנה גם בנה"י הוא ג"כ כמו בחג"ת וזהו"ע עמידה שהרגלים והגוף ביחוד א' הגם שהרגלים למטה מהגוף אבל עכ"ז אין ביניהם שינוי כ"כ כמו בישיבה כו'. והנה עפי"ז יובן מארז"ל פ"ג דמגלה כביכול אף הקב"ה בעמידה כי התורה היא בחי' חכ"ע שלמעלה מבחי' חכמה שבמל' הנק' וישב כו' ולכן נק' עמידה, ומשארז"ל יושב ועוסק בתורה צ"ל דהאי יושב הוא לשון עכבה, וכמשארז"ל במגלה שם מדכתי' ותשבו בקדש ימים רבים, ולאו לשון ישיבה ממש, וע' לקמן אי"ה, אבל משארז"ל יושב ודן יושב וזן כו' זהו ישיבה ממש פי' השפלה שנשפלו המוחין דח"ע להיות יושב ודן דהיינו בבחי' מל' מלך במשפט יעמיד ארץ וגם כי בעצמות ח"ע במוחין דגדלות מתבטלים כל הדינים והצמצומים וכמ"ש וירא און ולא התבונן ולכן כדי שיהי' בחי' ודן הוא ע"י יושב דוקא שהיא ירידה והשפלה של החכמה ולא מעצמות החכ' כ"א אחר שנתצמצם החכ' ואין מאיר המוחין דגדלות ממש שייך לומר יושב ודן. ועד"ז פי' רבינו ז"ל מ"ש ה' למבול ישב מהו ענין ישב אלא שזהו לפי שבדור המבול נעשה דין לכך נק' זה ישב שהוא כביכול בחי' השפלה מח"ע בהמדות לדקדק עמהם במדה"ד והנה בישיבה נשפל הראש והרגלים נגבהין מן הארץ כך ההשפעה מבחי' נה"י דז"א לבי"ע נסתלק אז ומפני זה הי' המבול והראש נשפל כו', אבל בישראל נאמר ההיפך מזה והוא מ"ש ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם, עמדת דוקא דהיינו הגבהת הראש בעצמות הח"ע שעי"ז גילוי בחי' רחמיך הרבים והפך מבחי' יושב ודן וגם הרגלים בעמידה על הארץ שזה גילוי השפע מעצמות אלקותו ית' כשהראש והרגל ביחוד א' ולע"ל כתיב ועמדו רגליו כו', והטעם לזה כי דור המבול לא הי' להם התורה שהיא חכמתו ית' חכים ולא בחכמה ידיעא שלמעלה מבחי' חכ' שבמדות הנק' יושב ודן ולכך למבול ישב, אבל נש"י ע"י שלומדים התורה יוכלו לבא לבחי' גילוי דעמדת להם כו' והיינו משום שנש"י נק' רגל ברא כרעא דאבוה, וע"י קיום המצות הוא בחי' והארץ הדום רגלי גורם הגבהת הראש להיות עמדת להם כו', וזהו ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו כו', יקום אלקים יפוצו כו', כי בחי' עמידה זהו עלי' גדולה ומ"מ יפוצו אויביו כי ההשפעה מגיע לבחי' רגל ברא כרעא כו' וזהו וה' נצב עליו בעמידה הפך מבחי' למבול ישב.
ה) והנה אע"פ שנתבאר שבחי' ישיבה נק' רק בחי' מלכות אבל למעלה מבחי' מל' הוא בחי' עמידה וכדמשמע בזהר דישיבה הוא רק בעלמא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ב
- מזהה
- rh-qrncg9x0
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.