קיצור והגהות ד"ה ויקח קרח בס' תקס"ב
קלז
בעה"כ צפון מעביר כל הצבעי' חוץ מקלא אילן הנה צבעי' י"ל לשון צבועים דסוטה כ"ב ב' במא' תולה קלא אילן י"ל מתלבש בגבורו' קשות כעס ומזה נמשך משמיע קול, ואומר תכלת הוא שמכוין לש"ש קנאת ה' כו' (וע' בביאור לזהר אמור תרתין אחתין תקס"ה) ולהיותו דין קשה מרכבה לס"מ אינו נמתק ע"י צפון גבו' עליונו' וצריך כליון משא"כ שאר גבו' נמתקין ע"י צפון מיתוק הגבו' בשרשן (וע' בתורה בכ"ה בכסלו יומין דחנוכה ענין צפונה לפני ה' צפון ה' וע' ע"פ צפון וימין בצפון עיקר הישוב). עוי"ל צפון בורית וכתי' כי אם תרבי לך בורית נכתם עונך ועכצ"ל דהיינו לחטא גדול ע' זהר ס"פ נח והיינו קלא אילן מרכבה לס"מ ואז לא מהני בורית צפון ה' תתא' תשו' תתא' אא"כ תשו"ע ואז זדונו' כזכיות.
בר"מ פנחס רכ"ו ב', טלית שהקטן מתכס' בו מט"ט, כי טלית ביצי', ומש"ל טלית סכ"ע את השמי' וא"ה אני מלא, ולפי הנ"ל קשה דהוא רק מקיף דיצי', מובן עפמש"ל בהביאור דשרש כל המקיפי' מהעיגול שלפני הקו, א"כ מקיף דיצי' שרשו ג"כ משם, ומ"מ השיעור שהקטן מתכסה כו'. לפ"ז י"ל צמר ופשתי' פוטרי' בין במינן כו', טלית דצמר ופשתן לבן רומז לסוכ"ע הכללי לבן גוון עצמי, ומאן דמחייב שאר טליתו' אף שאינן לביני' י"ל א' מב' טעמי' או שלפי שהן ביצי' ע"כ אינן במדרגת לובן הנ"ל (או י"ל כי סכ"ע גבוה מן הכל ע"כ אין שייך לתארו במדרגה לבן דוקא כי בחי' זו ג"כ מצד הנאצלי') ולכן צמר ופשתי' פוטרי' אפי' שלא במינן כי זהו עיקר הציצי' בשרשו לבן שער רישי' כעמר נקא הנ"ל.
להבין מ"ש רז"ל מחלוק' לש"ש שמאי והלל כו' מהו שייכו' לקרח למה לא מצא מחלוק' אחר שלש"ש כמו יוסף בן יועזר או' לסמוך כו'. אך הענין כי מחלוק' שמאי והלל קאי אכיצד מרקדין לפני הכלה שודמ"ט כענין כה"ג שהיא מחלוק' דקרח כו' רק המחלוק' לש"ש להיו' יחוד זו"נ הנק' ש"ם מל' שמי' ז"א, ונחלקו איך יהי' היחוד שמאי אומר ההמשכ' לפי ערך ההעלא' וא"כ צ"ל העלא' תחלה כו' וכמ"ש במ"א אבל בב' בחי' היחוד כראוי העלא' והמשכה, משא"כ קרח חלק על חוטין והמשכו' לגמרי ורצה רק המקיף לבד או העלא' לבדו. וזהו שארז"ל גבי מחלוק' שמאי והלל סופה להתקיים ותמהו המפרשי' ע"ז, אך הפי' סופה להתקיים דלע"ל יהי' היחוד כדעת ב"ש ג"כ וכמ"ש במ"א בענין מדלג ומקפץ כו' וע"פ כדכד כדין וכדין כו' ודו"ק נמצא שני המחלוק' ענין חו"ג אך קרח פירוד הגבו' מן החסדי' משא"כ שמאי והלל התכללו' רק מחלקותם איך יהי' ההתכללו', וע' זהר סוף ח"א מענין שלמה אין כסף נחשב כו' שזה הי' חטא כי צריך להיות ימין.סיחון ועוג כ' לק"ת פ' דברים עור המילה ופריע' כי עיר המהלך אחר סיח' נאה דו"נ דקליפה ובברית הלשון ג"כ מלך האמורי דיבור שטות, גם י"ל סיחה זו הפך ממל' ח"ש מל חש שתיקה, וזמזומי' בירור דמח' עלק"ת שם, והג' אומו' שצוה לא להלחם עמהם פי' לק"ת ג"ר כי עיקר
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ב
- מזהה
- rh-f4v4jt93
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.