ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקושש עצים
צז
כפו ומיש שלו לעני המקבל שהוא בחי' אין נחשב לגבי הנותן כי לית לי' מגרמא כלום, וכעד"ז גם בדברים המותרים שהאדם אוכל ושותה ונהנה מהם לצרכי בריאת גופו כדי שיהי' לו כח לעמוד לפני הוי' ולהתפלל מכח ההוא לשפוך נפשו לה' בתפילתו ולהמשיך אלקותו ית' בלימוד התורה ובקיום המצות כו' שנמצא הוא מהפך מיש לאין ובמדה שאדם מודד כך מודדין לו ונמשך ע"י זה גילוי אא"ס ב"ה שהוא המחיה מאין ליש ומאיר על נפשו האלקית להאירה ולזככה, וזהו הענין שאמר בריה דרבי יהושע ב"ל עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה כי לא כמו מחשבותינו הוא אצלו ית' שאלינו נדמה שלמטה הוא יש שנראה לעינינו שמים וארץ שמש וירח ובני אדם הולכים בקומה זקופה כו' ומה שלמעלה הוא האין שאינו מושג אבל באמת כמו שהוא קמי' ית' נהפוך שהעולם ומלאה הוא בחי' אין כי במה נחשב הוא מאחר שכל חיותו וקיומו הוא מאות א' בה' בראם וכלא חשיב קמיה ית' כטיפה מן הים, ולכן כשהאדם מבטל היש לאין כמו שהוא באמת קמיה ית' אזי מאתדל"ת אתדל"ע נמשך מלמעלה גילוי א"ס ב"ה דקמי' כלא חשיב כו', והגילוי הוא בשבת ולכן אז מצוה להתענג כמ"ש וקראת לשבת עונג, והנה ע"י גילוי זה נכללות הנשמות בא"ס ב"ה המתגלה עליהם והיה לעצם אחד עמו ית' והוא בחי' לאשתאבא בגופא דמלכא שבזוהר דהיינו קדושת חכמתו ובינתו ודעתו של א"ס ב"ה או בחסדו וגבורתו ותפארתו כו' כאו"א באיזה בחינה שהיה עיקר עבודתו כנ"ל, וזאת הוא תכלית ירידת הנשמות בעוה"ז שבעודה עומדת לפני הוי' טרם ירידתם הוה רק בחי' אותיות שהן בחי' לבושים בלבד וע"י ירידתם בגופות נכללות בגופא כו' וזה א"א להיות כ"א ע"י עבודתם בעוה"ז שע"י הרעש גדול של הנפש הבהמית וביטול היש של המצות להמשיך גילוי עצמות אא"ס ב"ה שהוא הנק' רבון עלמין ולא בחושבן שאינו מערך הלבושים והגוף דהיינו שאינו מהות מחשבה או חכמה כו' ומרומם מערך כולם כו' והוא הכל יכול להיות פועל ישועות בנפשיות ישראל שיתעלו בעילוי רב עד שיתהפכו מבחי' לבוש ודבר נפרד להיות מתכללים בבחי' גופא דמלכא ובעצמיות מדות וי"ס מה שא"א להיות פעולה זו בשום פנים בהיותן למעלה טרם ירידתן בגופות ששם ההנהגה הכל כפי ההדרגה ע"י מידה ומשקל כי בי' נברא העולם [הבא].
והנה עיקר הגילוי זה להתכללותם בגופא דמלכא הוא בשבת וז"ש לעשות את השבת לדורתם, פי' שיהיה השבת שהוא ענין גילוי אלקותו ית' דר בתוכם והיו לאחדים עמו ולכן המנהג לשנות מלבושי שבת כמו שאמרו רז"ל כבדיהו בכסות נקיה כו' משום שאז הוא זמן העליה כל הלבושים להיות בבחי' גופא דמלכא כו' אלא שא"א לעשות את השבת ולקבל גילוי הארה זו ע"נ כ"א על ידי קדימת העבודה בששת ימי השבוע כי חול מכין לשבת ומי שטרח בע"ש כו' והיינו ע"י ביטול היש לאין בעבודת האדם בכל היום בתורתו ועבודתו ומשאו ומתנו כשנותן צדקה לעני וכולם מתעלים ע"י התפילה של אותו היום בבחי' רעש גדול ע"י נפש הבהמית שנתהוו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ב
- מזהה
- rh-zkc16khz
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.