להבין משארז"ל. .. כל מחלוקת שהיא לש"ש
תשד
שאל"כ אינו שייך לומר חו"ג כו' משא"כ בינה כו' והיא בחי' בכל מאדך כו', וכן משמע בזהר וארא דכ"ז ע"א וז"ל ובכל מאדך לאכללא לון לעילא באתר דלית בי' שיעורא עכ"ל י"ל דהיינו בינה וכמ"ש בזהר בשלח דס"ג ע"ב שבינה נקרא עומקא דבירא ובואתחנן דרס"ה מעמיקתא דכולא לארקא ברכאן לתתא כמ"ד ממעמקים קראתיך הוי', ובעבודה היא רעו"ד פנימי' הלב כו'.
והנה בכ"ז יובן המדרש הנ"ל שבזמן שישראל זכאין אזי ונחלתו לא יעזוב ובזמן שאין ישראל זכאין אזי הוא בעבור שמו הגדול, דפי' שישראל זכאין י"ל כשנכנסים דלת לפנים מדלת ע"י עבודתם באתעדל"ת בחי' שני הפתחים הנ"ל, וז"ע שנק' נחלתו כמו ענין הנחלה הוא מה שמתפרנס ממנה כמ"כ הוא למעלה ה"ע ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים שענין הפרנסה שע"י עבודתם באתעדל"ת אתעדל"ע נמשך שני הפתחים הנ"ל כו', וכשאין ישראל זכאין אזי הוא בעבור שמו הגדול והיינו בזמן שע"י עבודתם לא עשו הפתחים הנ"ל אזי הוא בעבור שמו הגדול כי באמת יש עוד פתח שלמעלה מבחי' אתעדל"ת כלל שחו"ב הם שתי המזוזות והמשקוף זהו כתר בחי' סוכ"ע שמקיף את כולם כו', ובחי' פתח זה זהו בחי' אתעדל"ע שלא ע"י אתעדל"ת כלל, וע"ד כמו פתחו של אולם שלא הי' בו דלתות, ולמעלה ז"ע ההוראה שההמשכה מפתח זה הוא שלא ע"י אתעדל"ת שהדלת רומז על אתעדל"ת שצריך לפתוח הדלת כו' ופתח זה אין לה דלתות ופתחו של אולם הי' ארבעים אמה י"ל נגד ב' כתרים דנעשה ונשמע כו', וזהו שאמרו במדרש שכשאין ישראל זכאין שלא נמצא בחי' הפתח באתעדל"ת אתעדל"ע אזי לא יטוש בעבור שמו הגדול היינו מבחי' הפתח הזה שאין לה דלתות היינו בחי' אתעדל"ת כו' ולכן לא נאמר כאן ונחלתו כו'.
ומעתה יובן ג"כ ענין שארז"ל במשנה כל מחלוקת שהיא לש"ש סופה להתקיים שצ"ל איך דברי השני שאינה להלכה מתקיים ג"כ, ובמדרש שמואל תי' דאף דהלכה כב"ה מ"מ ע"י שב"ש חולקים עליו גורמים להוסיף חכ' בב"ה בכדי להסתיר דברי שמאי ולכן גם היא סופה להתקיים וזהו דוחק, אמנם י"ל באופן אחר כי פי' שם שמים שם הוא בחי' מל' ושמים ת"ת ופי' לש"ש היינו יחוד ז"א ומל' וע"ד מ"ש בד"ה ועשית בגדי קדש בענין שיהי' ש"ש מתאהב ע"י, וע' בת"א בד"ה אלה תולדות כו', והנה הלל הי' ע"ד אהרן כמארז"ל הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום כו' וממשיך היחוד מלמעלמ"ט, וזהו ג"כ ענין אהרן מל' באורך נראה אור וז"ע לש"ש שהוא ממשיך היחוד שם עם שמים, וז"ע שארז"ל במדרש ע"פ טוב שם משמן הטוב שמן הטוב אינו הולך אלא מחדר לחדר, אבל שם טוב הוא מסוף העולם ועד סופו וגם ארז"ל מצינו שהלך הקב"ה מהלך ת"ק שנה לעשות לו שם כמ"ש אשר הלכו אלקים לעשות לו שם פי' לעשות לו שם שיומשך מבחי' אתה קדוש בשמך קדוש כו', וז"ע שם שמים כו', והנה שמאי הוא ג"כ מחבר שם עם שמים רק שמאי הוא בחי' העלאה מלמטלמ"ע, ולכן שמאי מל' השם דרך שם אורחותיו מל' שומא והיינו כי במלמטלמ"ע צ"ל בדקדוק דוקא וע"ד מ"ש מי יעלה בהר ה' נקי כפים ובר לבב כו' שקחשיב הרבה דברים בכדי
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ב
- מזהה
- rh-qedjt8dk
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.