קכז

בעור האדם כמ"ש אדם כי יהי' בעור בשרו נגע צרעת והנה העור היא הלבוש האדם והנגע היא בהלבושים שזה"ע בגדים צואים והשער לבן שבתוך הנגע היא לפי שמעצם האור א"א לקבל כ"א מהשערה הצומח כו' אך אם כולו הפך לבן טהור הוא והיינו כי הנה נתבאר בר' יונה בברכות שהספק הקרבן שלו עולה יותר ביוקר מקרבן על הודאי שהחטאת שבאה על הודאי הי' בת דנקא שהיא מעה כסף שישית הדינר והאשם שהי' בא על הספק הי' בת שתי סלעים שהם מ"ח דנקי, והעלה שם מפני שחטאת הי' בא על הוודאי לכן בודאי עשה תשובה לכן הי' די בקרבן זול אבל האשם שהי' בא על הספק קרוב הדבר שלא עשה תשובה כי הספק הוא כמו ספק אכל חלב ספק לא אכל ומקיל בודאי לא אכלתי ואינו עושה תשובה לכן צ"ל הקרבן ביוקר יותר וכמו"כ הוא כאן שאם הנגע היא רק במעט העור הנה ניכר הפגם ובודאי לא עשה תשובה אבל כשכולו הפך לבן הנה אז בודאי עשה תשובה לכן טהור והנה טעות קרח הי' כי מחמת שעבודת הלוים הי' במדרגה גבוה מאד שזהו מ"ש ועבד הלוי הוא כו' כמ"ש במ"א גדול הוי' בעיר אלקינו אין שייך ירידה רק בבחי' עיר אלקינו שהוא ע"י צימצומים דאותיות הדיבור אבל למעלה מבחי' עיר אלקינו אין שייך כלל לומר גדול כי ולגדולתו אין חקר והנה ע"י ציצית ממשיכים בחי' ה' אלקי גדלת מאוד שהוא בחי' ולגדולתו אין חקר, והנה גדילים היא שיהי' שזורין וכפולין כי כל מה שלמעלה יותר היא אחדות יותר כו', והנה אח"כ כתיב וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות הוי' וכנ"ל שע"י ראיית הציצית יבואו לזכרתם, על כל מצות הוי' ויש מפרשים שהי' לפי שציצית עולה ת"ר ועם ח' חוטין וה' קשרים עולה תרי"ג אך זהו שצריך לחשוב החושב ומשמעות הפסוקים אין מורה כן כ"א שע"י ראי' על הציצית יבואו לוזכרתם, אך הענין כי וראיתם אותו קאי על התכלת האמור מקודם הכנף פתיל תכלת וע"ז קאי וראיתם אותו ועי"ז יבואו לוזכרתם את כל מצות הוי' כמו תכלת דאכיל ושצי וכמו"כ באדם היא עומ"ש שצ"ל מקודם סומ"ר ואח"כ ועשה טוב כי מי שלא ראה מאורות מימיו ולא הכיר את החושך אינו יודע מה הוא חושך כמ"כ צריך כל אדם לקבל עליו עומ"ש ועי"ז יבואו לוזכרתם את כל מצות ה' ולא תתורו אחרי לבבכם כי האדם ידמה לינקות רק מרע גמור וזו"ז הוא ישר בעיניו אבל צריך לאכפייא גם בתאוות היתר קדש עצמך במותר לך וזהו ע"י תכלת ועומ"ש, עבדי אתם, והנה יש חוט לבן וחוטי תכלת כי עבדו את ה' ביראה וכתיב עבדו את הוי' בשמחה שע"ז מורה חוט תכלת וחוטי לבן כי חוטי תכלת היא ע"ש עבדו את ה' ביראה כו' וחוטי לבן היא בחי' עבדו את ה' בשמחה. והנה אח"כ כתיב למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי וצ"ל מהו עוד הפעם זכירה. אך הענין כי בכאן כתוב מצותי ומקודם כתוב מצות ה' כי מצוה לשון צוותא וחיבור והיא חיבור אצי' בבי"ע אבל באצילות הגילוי כי שם הוי' מורה יו"ד על חכמה ה"א בינה וא"ו ת"ת כו' אבל מצותי היא צוותא וחיבור בעצמיות אאסב"ה, כי הנה כמו באדם יש נר"ן שמלובשים בכלים ויש חי' יחידה שלמעלה מהתלבשות בכלים וכ"כ למעלה הנה יש אורות וכלים ויש בחי' שלמעלה מאו"כ וזהו הנק' מצותי והיא ע"ד דכתיב

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org