וידבר אל קרח כו' בוקר ויודע ה'
תשיא
ג) וזהו ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם, פי' בגדיהם היינו הלבושים הנעשים ממעשה המצות וזהו ענין וירח את ריח בגדיו כו' ריח היינו או"מ והוא הלבושים שמהמצות שהם מקיפים כו' וזהו דארז"ל דבגדים היינו צמר ופשתים, שהם חו"ג והם לבושים הנעשים ממ"ע וממל"ת, שע"י מ"ע ממשיך בחי' צמר ושרש המשכה זו מבחי' ושער רישי' כעמר נקי שהוא בחי' ורב חסד כו', אך מל"ת אעפ"י שנק' שחורות כעורב הנה הם מגיעים למעלה ממ"ע דהיינו למעלה מההמשכה שע"י בחינת שערות שהשערה הוא עד"מ מותרי מוחין וה"ע קדוש בוי"ו, כ"א מעצמיות לבנונית דגלגלתא ולכן שמי עם י"ה שס"ה וכמ"ש מזה בביאור ע"פ שחורה אני ונאוה וזהו ענין פשתים בחי' בד שהוא ענין יחידות ואחדות ע"ד ה' בדד ינחנו כו' ולכן כה"ג ביוכ"פ שנכנס לקה"ק הוא בבגדי בד דוקא וכמ"ש מזה בביאור ע"פ כי ביום הזה יכפר, ועמ"ש ג"כ מענין ב' בחי' לבושי' שממעשה המצות בד"ה אוסרי לגפן בענין לבושו וסותה שהם לבושי הגוף ולבושי הראש וכן מ"ע תלויין בו"ה ומל"ת בי"ה כו', ופי' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם הציצית לשון מציץ מן החרכים כמ"ש בספרי כאן בפ' ציצית והיינו שע"י לבושים הנ"ל שזהו ענין הביטו אליו ונהרו כו', ומ"ד דגם משאר מינים שאינם מצמר ופשתים חייבים בציצית ונק' ג"כ כנפי בגדיהם היינו כמ"ש ואלבישך משי וארז"ל בשה"ש רבה בפסוק גן נעול שעשאן ממש בעולם כו' ולא ימוש עמוד הענן כו' ע"ש דכ"ז ע"ד הרי גם משי נק' לבוש עליון ונק' ממש כו' כי הנה בהבראם בה' בראם שהוא הנק' אתא קלילא דלית ביה מששא כמ"ש במדרש תילים סי' ס"ב וכמ"ש מזה בלק"ת בד"ה והי' לכם לציצית דרוש השני והוא בחי' הבל שממנו מקור הדיבור כו' ולכן נק' הבריאה יש מאין אבל ע"י התומ"צ ממשיכים וישע ה' אל הבל וישע ש"ע נהורין שפונה כבי' עצמו ממש והיינו גילוי בחי' יש האמיתי כו' וכמ"ש במ"א שזהו ענין אשר אנכי מצוך כו' וזהו כענין ועשית ציץ דגבי בגדי כה"ג כמ"ש ברע"מ ס"פ שלח והיינו כי ציץ לשון מציץ מן החרכים כמ"ש בת"א פ' תצוה ולכן בציץ כתיב על מצחו ומתרגם בין עינוהי יהי' מוקף מאוזן לאוזן ופי' מהרש"א בח"א פ"ק דסוכה שהי' בין החושים האלו הרוחני' ביותר שהם הראי' והשמיעה וזהו ע"ד מ"ש ולא נתן ה' לכם כו' ועינים לראות ואזנים לשמוע כו' עכ"ד הרי שענין הציץ הוא המשכת בחי' עינים לראות ואזנים לשמוע הנמשך מלמעלה היינו השגת אלקות וכמ"ש מענין ראי' ושמיעה בת"א בד"ה יהודה אתה בענין ראובן ושמעון כו' ולכן ציץ לשון הסתכלות וכמו שנקראים החכמים עיני העדה והיינו שהציץ הוא מיסוד אבא ומבינה כו', ועמ"ש מענין ראי' בדרוש קי"ס שזהו ענין האריז"ל שהשיג בשעה א' כו' כנז' לעיל אות ב', ומ"ש בענין אור שנברא ביום ראשון הי' מביט בו מסוף העולם ועד סופו בד"ה ואהי' אצלו אמון וכמ"כ ציצית הוא לשון הסתכלות וראי' להיות בחי' ועינים לראות כו', אלא דפי' ברע"מ פ' שלח דקע"ה א' דציצית הוא לשון נוק' ציץ דכר ולכן ציצית לכל אדם וציץ לכה"ג, וענין זה היינו כמ"ש בד"ה לבבתני בענין באחד מעיניך
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ב
- מזהה
- rh-p8zqer1k
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.