באור הדברים ע"פ מקושש עצים
צט
באור הדברים ע"פ מקושש עצים
באור הדברים ע"פ מקושש עצים כו', הנה תחלה צ"ל בענין שבת עפמ"ש כי בו שבת כו' אשר ברא לעשות וצ"ל מהו בחי' עשי' למעלה, אך הוא עד"מ כמו בנפש יש ג' לבושים מחדו"מ ופי' מעשה היינו בחי' כח המעשה, כמו כשזורק אבן הרי נמשך כח מן היד על האבן להגביהו באויר הפך טבעית האבן, ונמצא בחי' עשי' הוא ג"כ כח והתפשטות הנפש כמו הדבור, אלא שהוא מחיצוניות הנפש, וכח הדבור הוא נמשך מפנימי' הנפש יותר מכח העשי' ומתגלה בה' מוצאות הפה, וכח המחשבה הוא יותר פנימי מהדבור, וכך יובן למעלה רק כי לא מחשבותי מחשבותיכם וכן בדבור ומעשה, כי דברי אשר מפי לא ישוב אלי ריקם כי אם עושה היינו בחי' דיבור, ודיבור הנק' בשם עשי', כי דבורו של הקב"ה חשיב מעשה, והנה כשאמר הקב"ה יהי אור הנה מתחלה הי' צירופי אותיות אלו בהמחשבה שהוא בחי' פנימי' יותר מהדבור, ונברא עי"ז האור בעלמין סתימין, וכשנמשך אח"כ ונתלבש המחשבה בהדבור שהוא לבוש חיצון לגבי מח' נברא מזה האור שלנו (ואלמלא לא נתלבש בהדבור לא הי' יכול להתלבש החיות מהמח' עצמה באור שבעלמין דאתגליין, רק ע"י שהדבור מלביש ומעלים על המח'), וכן עד"ז ביהי רקיע ע"י המחשבה נברא הרקיע הנמתח על הנשמות בג"ע כמ"ש ענינו בזהר הובא בתניא שער היחוד והאמונה, וע"י התלבשות המח' בדבור נברא הרקיע למטה, אלא שנאמר בו ויעש כו' את הרקיע דהיינו ע"י התלבשות בלבוש וכח העשי' כדי לעשות גשמי' הרקיע, וכח זה הוא למטה במדרגה ממו"ד, וכמ"ש אף עשיתיו הפסיק הענין כו' (וענין כח העשי' הוא ג"כ בחי' אותיות הדבור, שהרי בדבר ה' שמים נעשו, אלא שיש אותיות הדבור שמאירים בהם חג"ת זהו אותיות עליונים יותר, ויש לפעמים שאין מאיר בהדבור בחי' חג"ת רק בחי' נה"י זהו נק' בחי' עשי', כך נת' ע"פ יפו פעמיך בנעלים. גם י"ל ע"ד חילופי האותיות ע"י
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ב
- מזהה
- rh-v8v235gz
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.