אספה לי
שצו
ראשון הוא הוי"ו רבתי בחי' ס' הנ"ל וי"ו האחרון הוא בחי' יסוד וי"ו זעירא הנ"ל, אך שבכאן ר"ל שבא בהתגלות וי"ו רבתי גם בוי"ו זעירא וכנ"ל בפי' סוד הוי' והוא ע"י כי עדותיך שיחה לי שהוא הדבור בפה דוקא וכמו חיים הם למוצאיהם בפה דוקא כמ"ש במ"א), ונמצא בכ"ז יובן דבחי' סוד הוי' זהו ע' נפש דיעקב כנ"ל במ"ש כל הנפש הבאה ליעקב כו' ובא כ"ז ע"י המילה כנ"ל וד"ל. ומעתה י"ל מה שסוד הוי' הוא סוד ע' זקנים שז"ש אספה לי שבעים איש כו', ובהקדים מ"ש הבונה בשמים מעליותיו ואגודתו על ארץ יסדה ואי' במדרש אימתי בונה שמים מעליותיו כשאגודתו על ארץ יסדה הענין הוא עפ"י מ"ש בגמרא כתיב ועמדו זרים ורעו כו' וכתי' ואספת דגנך ל"ק כאן כשישראל עושין רש"מ וכאן כשאין עושין רש"מ כו', ונת' בד"ה והתהלכתי דפ' שני' נק' אין עושין רש"מ מפני שלא נאמר בה בכל מאדך כו' דענין רש"מ היינו להמשיך פנימי' הכתר שנק' רצה"ע גם למטה בבחי' מקום דממלא והוא ע"י בכל מאדך דוקא שהוא בחי' אה"ר בלי גבול דוקא, ובפרקי ר"א איתא דבזמן שישראל עושין רש"מ הארץ שותה מאוצר העליון שנאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב כו', והנה בחי' אוצר העליון הוא מ"ש בחנה ותתפלל חנה על הוי' דהיינו למע' מבחי' הוי' (דהוי' הוא בחכ' כמו הוי' בחכ' יסד כו' ועל הוי' הוא למעלה מבחי' החכמה דהיינו בבחי' הכתר שלמעלה גם משרש החכמה בבחי' הכתר שהוא בחי' ח"ס) וכמו אשריכם זורעי על כל מים דיש כמה מדריגו' במים וכמו ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן (שהוא בחי' נהר דבינה וכתי' ומעיין יוצא כו' שהוא בחי' מעיין דחכ') עד דכתי' ונהר יחרב ויבש שהוא בחי' המשכות האור למטה מטה כו' ופי' על כל מים היינו בבחי' הכתר העצמי הנ"ל (וזהו למעלה גם משרש החכ' בכתר רק בפנימי' ועצמי' הכתר העליון כנ"ל) (ונראה לומר שבאמת גם פנימי' החכ' נק' על דהיינו מים העליונים שמעל לרקיע וכר' יהושע (תענית ד"ט ע"ב) ומה שכ' בפר"א מאוצר העליון זהו למע' גם מבחי' פנימי' על דפנימי' החכ' כי פי' מאוצר העליון ר"ל מבחי' פנימי' הכתר העליון שנק' אור הגנוז כנ"ל), וכ"ז תלוי בזמן שישראל עושין רש"מ דהיינו ע"י אהבה דבכל מאדך כנ"ל, וזהו פי' המדרש אימתי בונה שמים מעליותיו דהיינו שיהא הגילוי למטה (וכמו אני אענה את השמים כו') מעליותיו שהוא מ"ש על הוי' וכן על כל מים, ומ"ש מעליותיו דאי' קוב"ה בגלותא אסתלק לעילא לעילא (ואפ"ל כנ"ל דהיינו בחי' פנימי' חכ' עילאה שנק' מים העליונים ובחי' הכתר והוא שנק' על כל מים) ושיהי' הגילוי למטה מבחי' לעילא לעילא (זהו בחי' פנימי' הכתר הנ"ל) הוא דוקא כשאגודתו על ארץ יסדה דהיינו כשישראל באגודה אחת שנק' כלה שכלולה מהכל כמו כהנים בעבודתם ולוים בדוכנם וישראל במעמדם כשכלולים כולם כא' (והיינו ע"י אהבה דבכל מאדך הנ"ל דבפנימי' ועצמו' הנשמה שנק' בחי' יחידה שעז"נ במ"א ויחן ישראל כאיש א' כמ"ש במ"א), וזהו ג"כ מ"ש אספה לי שע"י אסיפה שלמטה שיהי' כל ישראל באגודה א' (כנ"ל באה' דבכל מאדך) אז עי"ז יבאו לבחי' לי שא' במדרש כ"מ שנאמר לי אינו זז לעולם וי"ג דברים נאמ' בהם לי וכמו ראיתי בבניו לי מלך כו' (וכמשנ"ת שהמלוכה לעולם) וכתיב ודוד עבדי נשיא להם לעולם והוא בבחי' עצמו' אא"ס דכתי' אני ה' לא שניתי כו', ועז"נ קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת ואמרז"ל אין
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ב
- מזהה
- rh-j7wkj6c5
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.