ביאור הדברים ע"פ אני דפ' ציצית
תרנ
למלאות מחסוריו, משא"כ למעלה אנת הוא שלימותא דכולהו ומה חסר ח"ו עד שיהי' שייך רצון והשגחה אם מקיימים רצונו. אמנם באמת הנה כך הוא הרצון העליון להיות בחי' ביטול היש, והיינו כי באמת בחי' א"ס הוא בחי' תענוג כמ"ש כי עמך מקור חיים היינו מקור התענוגים, אלא שנמשך ממנו להיות תענוג מביטול היש כי מטבע הטוב להטיב כו' ואז ממילא נמשך ג"כ בחי' רצון נתאווה הקב"ה כו' (היינו כדי להטיב כו') והרצון הוא תר"ך מצות תרי"ג דאורייתא עם ז' דרבנן שנק' תר"ך עמודי אור, פי' כמו העמוד שנמשך מן הגג לארץ והוא מחזיק הגג והיינו ע"י שעומד בקרקע ולפי שהקרקע היא קשה לכן מתקיים עמידתו בטוב משא"כ בעפר תיחוח כו' כמ"כ תר"ך מצות הם עמודים הנמשכים מן הגג הוא בחי' תענוג עליון שנמשך ומתלבש בהמצות והן עצמן נשפלו למטה בקרקע עד"מ והיינו בעשי' גשמיות ציצית מצמר כו', ומחמת שנעוץ סופן בתחלתן וסוף מעשה עבמח"ת (שהעשי' שרשה לעילא כמ"ש במ"א לכן הוא כמשל הקרקע הבריאה וחזקה שיש בכחה להחזיק העמודים כו') ע"כ עמידתם בטוב ויפה ויכולין להחזיק ולקבל המשכת התענוג עליון כו' (וזהו ענין ותומכיה מאושר עיין בזהר ח"א ד"ח ע"א ועמ"ש ע"פ והארץ הדום רגלי) וזהו ענין מנענע ראשו שעי"ז מתנענע ממילא גם המוח שבתוכו עד"מ וכך ע"י המשכת הרצון נמשך ג"כ התענוג שבתוכו, וזהו ענין יהש"ר מברך פי' שמו הגדול היינו בחי' א"ס שלמעלה גם מבחי' כתר שהכתר הוא הארת הסובב (ועיין בפע"ח שער השבת פ' כ"א וז"ל סעודתא דעתיקא קדישא כו', לכן נק' קדושא זו קדושא רבא בסוד שמיה רבא עכ"ל, ועיין בזהר פ' תרומה קס"ה ב' פי' שמי' רבא בע"א קצת ועמ"ש ע"פ תגל נפשי באלקי ועמ"ש ע"פ ראה אנכי), ולהיות שמיה רבא מברך ונמשך למטה היינו ע"י שמנענע ראשו שהוא בחי' גלגלתא וממילא מתנענע ונמשך ג"כ בחי' א"ס המלובש בו כו', וזהו ענין הקדישים שבתפלה שהם להעלות העולמות כמו אצל הודו בין עשי' ליצי' אומרים קדיש שבזה הקדיש אנו מעלין העשי' ביצירה כמ"ש בפע"ח שם פ"א, והיינו כי א"א להיות עליי' העולמות עשי' ליצי' אלא ע"י המשכה תחלה מיצי' בעשי' וההמשכה הוא ע"י איש"ר שנמשך אא"ס שביצי' כו' שזהו ענין מנענע ראשו, והגם שעיקר המשכה זו דנענוע הראש הוא ע"י העלאת מ"ן דק"ש שמע ישראל כו' וכמ"ש כי אם ישראל יהי' שמך כי שרית עם אלקים שע"י בחי' ביטול היש שזהו ענין כי שרית עם אלקים עי"ז נמשך שישראל יהי' שמך בחי' לי ראש מ"מ צריך לומר ג"כ בדיבור יהא שמי' רבא מברך כו'. (הג"ה. ויובן עוד בפי' וענין לי ראש ע"פ מ"ש במדרש שוחר טוב פי"ט כל מקום שנאמר לי אינו זז לעולם כו' ונתבאר הענין במ"א ע"פ וארשתיך לי כו' דר"ל לפי שענין לי רומז לבחי' מהו"ע היינו בחי' עתיק שבו דייקא נאמר לא שניתי כי לית שמאלא בהאי עתיקא, וזהו פי' לי ראש שהם בבחי' מדרגה עליונה זו דבחי' גלגלתא ומו"ס דא"א ממש שלמעלה מעלה מבחי' ז"א, וזהו ענין העלי' שנעשה ע"י ירידת הנשמה בגוף וכנ"ל שלהיות בחי' ישראל לי ראש הוא ע"י כי שרית כו' ביטול היש דייקא, ועמ"ש ע"פ ואלה שמות שיש ב' עליות מבחי' יעקב הא' בבחי' ישראל זוטא הב' בבחי' ישראל סבא, ויש לפרש ענין ב' עליות אלו הא' בחי' גלגלתא ומוחא דז"א שנק' ישראל זוטא ונק' בחי' זו ג"כ לי ראש כי ז"א בעתיקא אחיד
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ב
- מזהה
- rh-9j84gn4p
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.