תיט1

נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחת מוסר, פי' שכדי להמשיך משרש התומ"צשהם בחי' השמן והאור זהו ע"י תוכחת מוסר בחי' כתישת הזתים כו'.

ובענין* מש"ר ב' הזתים אהוי"ר, לכאורה כאן היראה גבוה מהאהבה כי היא בחי' רחימו ודחילו וז"ש במדרש שמות רבה פט"ו שני בני היצהר הם משה ואהרן, וא"כ אהרן אה"ר, ומשה יראה עילאה ביטול, אך קשה א"כ אהרן מהימין בחי' אהבה ואיך משה מהשמאל, ואפ"ל ע"פ מ"ש בזח"ב כ"ז א' בפסוק הוא אהרן ומשה ובמק"מ ב' האוצ"ח שמשה הוא מהחסדים של יסוד אבא דרך ימין ויצאו דרך שמאל וכו' ולכך הוא לוי בגבורה והוד יעו"ש ודף כ"ו ע"ב מזה, ובהרמ"ז פ' אמור בדף ק"ב סע"ב איתא באוצ"ח שמשה הוא לצד ימין דאבא כו' יצאו דרך צד שמאל כו' ע"ש, ועמ"ש כה"ג בד"ה קול דודי בענין מדלג ומקפץ דילוג ברגל אחד הגילוי בבחי' אהבה וקיפוץ בשתים הגילוי בבחי' יראה ג"כ, והיינו ודאי ע"י רגל ושמאל. והנה שרש הקיפוץ נמשך מבחי' עליונה יותר מהדילוג שברגל א' קו הימין, וכענין יגדל נא כח הוי' כו' ע"ש בהגהות, וגם כי היראה עילאה שרשה מגבורה דעתיק אשר מע"י יוצאי' הה"ג תחלה, משא"כ בכל הפרצופי' כמ"ש במ"א, ובבראשית רבה ס"פ א' בכ"מ הוא מקדים משה לאהרן ובמקום אחד אומר הוא אהרן ומשה מלמד ששניהם שקולין כו' וכן הוא בויקרא רבה בחוקותי פל"ו. ומש"ר וזהו והחכמה תחי' מביא' לידי גילוי השמחה והתענוג כו'. לפי"ז פי' תחי' כמו להחיות בהן נפש כל חי, דהפי' פיקוח נפש ותענוג כו', ועד"ז נאמר באמונתו יחיה, והיינו כי עם היות הרצון עליון הוא למעלה מהחכ' אך אמנם בחי' התענוג עליון שלמעלה מן הרצון הוא הנמשך ומתגלה ע"י החכמה, ולכן החכמה תחי' את הרצון ע"י המשכת התענוג כו' כי פנימית אבא דוקא הוא פנימי' עתיק כו', וזהו"ע של"ב נתיבות חכמה, הנה ש"י עולמות נמשכים מל"א נתיבות, משא"כ הנתיב הראשון הוא למעלה מש"י עולמות כמ"ש במק"מ פ' מצורע, והיינו כי הנתיב הראשון פנימיות אבא כי ל"ב נתיבות פי' בס"י ע"ס וכ"ב אותיות, א"כ הנתיב הראשון כתר שבחכמה או חכמה שבחכמה, א"כ הוא פנימיות אבא והוא פנימיות ע"י בחי' ש"י העליון שבתר"ך אורות דכתר, וזהו עין לא ראתה אלקים זולתיך פי' אלקי' היינו נתיב הראשון של"ב נתיבות הם ל"ב אלקים שבמע"ב כו', ולכן נקרא ותורה אור גילוי פנימית ע"י ע"י פנימיות אבא כו'. ובזה יובן מ"ש בד"ה מה טובו גבי והתשו' הג' הוא ע"י התורה כו'. ועוי"ל הנה רפ"ו דברכות משמע שפ' והי' אם שמוע לא נקרא עדיין עושין רצונו ש"מ אע"פ שנאמר בה שמוע תשמעו כו' ולעבדו כו' והיינו לפי שלא נאמר בכל מאדך א"כ דוקא ע"י בכל מאדך נעשה עושין רש"מ אח"כ ע"י המצות הרי א"כ שבחי' בכל מאדך הנמשך ע"י החכמה תחי' את המצות. וביאור הענין היינו כמ"ש בד"ה והתהלכתי ובביאור דקול דודי שבמצות יש ב' בחי' א"מ, ומה שנמשך אח"כ בפנימית, והמשכה זו שבפנימי' נקרא עושין רצונו ש"מ כו', וזהו פי' תחי' החיות הוא שיומשך בגילוי להאיר בבחי' אור פנימי כו', גם פי' והחכמה תחי' ע"ד כי נר מצוה כו' ודרך חיים כו'. בזח"ג קפ"ב א' נז' מענין והחכמה תחי' אילנא דחיי ובהרמ"ז שם המשכת בחי' חיה, ודרנ"ה ב', ובעמה"מ שער או"א ס"פ מ"ד דע"ח ג'

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org