בוקר ויודע
תשטז
בוקר ויודע
בוקר ויודע עמ"ש ע"פ ויקרא לאור יום. ועמ"ש ע"פ נשבע אתה כהן לעולם, ומ"ש ע"פ להגיד בבוקר חסדיך ואמונתך בלילות מענין אמוי"צ שחרית כו' ומ"ש ע"פ מארז"ל פ"ק דעכומ"ז בליליא מאי קא עביד שט בח"י אלף עולמות, ומ"ש במ"א בענין אלקיכם כהן הוא, ואפ"ל היינו ענין קוב"ה מצלי דזהו פי' כהן הוא דהיינו חסד דז"א שעבודתו להמשיך מבחי' הוא דא עתיקא במדות דז"א והיינו ע"י כה"ג למטה ימין מקרבת בד"ה לבבתני כו', ועמ"ש בביאור ועשית בגדי קדש בענין ג' מדריגות בבגדי אהרן לפני האצילות ובאצילות ובבריאה כו', ומזה יובן ענין בוקר ויודע כי בליליא נמשך למטה רק החיצוניות ואז שירת המלאכים שממשיכים יחוד חיצוני דחו"ב להחיות העולמות אבל המשכת יחוד הפנימי שמזה נמשך ואיש דא קוב"ה כי יקח אחותו זו כנס"י, חסד הוא היינו עובדא דכה"ג שוש' דמטרוניתא, זהו בחי' בוקר ויודע כי בקר בחי' יוסף ובו נמשך בבוקר חסדך חסד הוא עמ"ש ע"פ מי יתנך כאח לי כו'.
ולענין לוים יש להעיר מפסוק שמאלו תחת לראשי שמשם שרש הלוים ומ"ש בזהר וישב ע"פ הערותי מצפון, ומענין תפילין בשמאל, וענין הפעם ילוה, וענין ג' כתרים כתר כהונה, וגם א"א חסד וז"א גבורה, ואפ"ל לפי שעלה במחשבה לברוא את העולם במדה"ד אלא ששיתף כו' ע"כ רצה קרח שיהי' הוא העיקר, ומענין אין כסף נחשב בימי שלמה בזהר ויחי דר"נ ע"א נ' הפי' כי הימין אינו אלא מחבק בחי' מקיף אבל גוף היחוד זהו ע"י גבורה שהטיפה נמשך מכח החימום כו' וכמ"ש ואת בריתי אקים את יצחק וכתיב ישיש כגיבור ע' בהרמ"ז ר"פ בהעלותך, ומ"ש בביאור כי ביום הזה יכפר בענין גבורות שמהם עיקר ההשפעה כי הדם הוא הנפש וכן וארבה את זרעו כו' ובענין ונצבת אל הצור כו' ומ"ש בענין וחם הוא אבי כנען בד"ה וישב יעקב ובההגהות כו', וע' מש"ע מענין מעלת הגבורות בד"ה ובחרת בחיים איך ענין מס"נ גבוה מעבודת תומ"צ וזהו יש קונה עולמו בשעה א' כו' ומ"ש ע"פ כי נר מצוה כו'ודרך חיים כו' שזהו ענין יחוד או"א שלא נמשך ע"י תומ"צ כ"א על ידי מס"נ כו'.
במ"א סי' י"א כ' [י, כא] אין כסף לא נחשב בימי שלמה למאומה וכן בד"ה ב' סי' ט' י' [כ'] אין כסף נחשב כו' וברבות בקהלת דפ"ז ע"א ע"פ לשחוק כו' ולשמחה מה זו עושה ששלמה עבר על מ"ש וכסף וזהב לא ירבה לו מאד וכתיב ויתן שלמה את הכסף בירושלים כאבנים כו' אין כסף נחשב כו' א"ל הקב"ה ולשמחה מה זו עושה מה עטרה זו עושה בידך רד מכסאי כו'. והנראה מדברי המדרש לכאורה שעיקר החטא על ריבוי הכסף והזהב והיינו שזה גורם שמחה יתירה והשמחה עיקרה לע"ל כמ"ש ברבות פ' אחרי פ"כ ע"פ ישמח ישראל בעושיו שמח אינו אומר אלא ישמח לע"ל כו', כי השמחה בבינה שבה התגלות עתיק התענוג העליון, ובינה נק' העוה"ב ששם חרות אין שטן ואין פגע רע ונק' דרור עלמא דחירו כו' משא"כ בעוה"ז שהיא מל' אשר סביב רשעים יתהלכו כו',
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ב
- מזהה
- rh-p0aecgkg
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.