והנה מנורת זהב
תכד
בעבודת ה' יציאת נקוד' פנימי' הלב מהגלות והשבי' דנה"ב ובסדור ע"פ אני בצדק אחזה פניך שזהו"ע גואל ישראל כו' וכ"ז היינו ע"י ההתבוננו' ולכן ע"י הבינה נק' וגאולה על ראשה, וזהו אם כיון לבו יצא פי' יציאת נקודת הלב מהשבי' כו' כי פסוק שמע הוא בחי' הגולה ומואהבת עד ובשעריך מ"ב תיבין דאבגית"ץ כו' שהם ז' קני המנורה, ולכן כל הפי' שבגולה שייך בשמע כי ישראל לי ראש היינו גולגלתא ול' גולית עליות כי שמע ישראל יחוד או"א וזהו ג"כ ענין מגלה עמוקות, וכן ל' גול למס"נ באחד, גם הגאולה ע"י השמן ח"ע שמשם מקור הכח למס"נ כו' אך במדרש שם אמר ב' פי' הא' גולה ל' גלות שגולה לבבל ושכינה עמהם והב' ל' גאולה וי"ל כי וגולה ל' גלות היינו במנרתא דמט"ט משא"כ במנרתא דקב"ה לא שייך זה, ועוד שגם ע"י הגולה נמשך הגאולה כו' כי יתרון האור בא ע"י החושך, עוי"ל פי' וגולה ל' גול על ה' דרכך כו', והנה החילוק בין גולה לגאולה זה ע"י הא' פלא זח"ג קצ"ג ב' ע"פ כי עשית פלא, פלא דא הוא חד דרגא מאינון פלאות חכ' ומאן איהו דא נתיב לא ידעו עיט ואי' שם בשם הרח"ו דהיינו יסוד אבא, ובפ' אחרי דס"א סע"ב נת' שזה"ע זווגא שלים ופי' בע"ח שער הזווגים פ"א דזווגא שלים היינו כאשר ההמשכה באה לבינה מחכ' שבחכ' משא"כ כשבאה מבינה שבחכ' נק' זווגא דלא שלים, והרמ"ז פ' פקודי דר"כ ע"ב ע"פ מה רב טובך פי' שבחי' חכ' שבחכ' זהו בחי' אור הגנוז שעז"נ את האור כי טוב, כי טוב לגנוז יעו"ש, וזהו שיתגלה לעתיד ולכן עי"ז בא הגאולה, ועמ"ש הרמ"ז פ' אמור צה"ב בענין ד' גאולות ועמ"ש מזה ע"פ והתהלכתי בתוככם, וע"ע מענין א' בפ' אחרי דסו"ב ועמ"ש ע"פ ואכלתם אכול כו' אשר עשיתי עמכם להפליא. נת' ענין וגולה על ראשה). ושם מל' שהיא בחי' המצות קודמין לתורה ובחי' גולה על ראשה הוא בחי' התבוננו' אם הבנים ושבעה נרותיה הם הבנים שבעה רועים ז' מדות לך ה' הגדולה כו'.
ג) אך ושני זתים עליה זית יש בו מרירות והוא מכסה על השמן שבתוכו וצריך לטחון בריחיים ולכתוש עד שיצא השמן, והענין כד אתכפי' ס"א אסתלק יקרא פי' אסתלק שנמשך ממקום גבוה יותר (י, נ"ב עמ"ש מענין אסתלק יקרא בהגהות על ד"ה וישב יעקב, ומעלת הל"ת על מ"ע היינו מה"ט שבהן וע"י הוא אתכפיי' וכמ"ש בד"ה אלה פקודי, והנה כמו שע"י הל"ת נמשך בחי' שהוא עליון מאד מה שאין לו שום כלי ברמ"ח מ"ע כו' כך יובן גם כאן בהיות שענין השמן הוא המשכ' בחי' עליונה מאד שנק' ח"ע דכולא בפ' צו דל"ד סע"א וכנז' ג"כ ברבות ר"פ צו השמן אפי' אתה מערבו בכל המשקין שבעולם הוא לעולם למעלה מהן כך ישראל בשעה שהן ערש"מ כו', לכן א"א להמשיך בחי' עליונה זו כ"א ע"י אתכפיי' דוקא שהוא טחינת הזתים וכתישתן, ומ"ש שע"י ביטוש מעורר יגמה"ר, היינו כי עיקר פנימי' האור המתלבש בתוך י"ג ת"ד נק' שמן כמ"ש כשמן הטוב כו' יורד על הזקן כו' וכמ"ש באד"ר קלא"א בתליסר תיקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ובביאור האדרא שם כי השערות הם חלולים והם נעשי' ממותרי מו"ס ובתוכם נגדין מבועין דשפע משח רבות דמו"ס עצמה ולא ממותרי מוחא כו', וע' בהרמ"ז פ' ויקרא דט"ו ובפ' אמור דצ"ד שהשערות
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ב
- מזהה
- rh-fx1vzkf4
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.