והנה מנורת זהב
תלא
דאי' להיותה אם הבנים להמשיך השמן מוחי' דאו"א שבז"א להאיר ז' נרות, (יד, נ"ב עמ"ש בד"ה בכ"ה בכסלו, והנה כתי' מה שתי שבולי הזתי' וכו' אלה שני בני היצהר וכו' ואי' ברבות שמות פט"ו שהם משה ואהרן כו' וענין משה ואהרן נו"ה דאבא והיינו ב' זתים לפי' המק"מ ח"ג רמ"ז שהם נו"ה כו' וע' מענין משה ואהרן בד"ה הוא אהרן ומשה כו' ועיין סד"ה ואתה תצוה באהרן מחוץ לפרוכת כו' מערב עד בקר אבל ויקחו אליך שמן כו' נר תמיד ע"ש לפ"ז י"ל ב' מיני שמן דב' זתים הנ"ל הם ביטול אמיתי וביטול היש, וכענין ב' מיני מס"נ דאחד ובכל נפשך, או מ"ד ומ"נ וע"ד שנז' בענין העלאת הנרות שיש בהם ב' בחי' בהעלות ובהטיבו בד"ה ענין חנוכה, וע' בד"ה וידבר ה' אל משה במדבר סיני וכו' שם נז' מענין משה ואהרן, ובד"ה בהעלותך את הנרות חייך שלך גדול כו' נז' ג"כ ההפרש ביניהם שזהו"ע שוד"מ ושודמ"ט ועמ"ש במ"א ע"פ וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצוום כו', וי"ל ג"כ שרש ב' זתים אלו מב' מזלות דדיקנא ונוצר ונקה, גם י"ל שרש ב' שמנים אלו כנז' בהרמ"ז אמור פ"ח שמן דכתרא עילאה ושמן דמו"ס שהן מחו"ג דעת"י כו', גם י"ל כי הנה באו"א יש ב' זווגים א' זווג תדירי להחיות העולמות והוא נק' זווג ישסו"ת ושניהם אות ה' דשם הוי', הב' זווג או"א עילאין יו"ד של שם להוציא נשמות חדשות וז"ע הב' זתים, ובמד"ר נשא ס"פ נשא ע"פ זאת חנוכת המזבח אי' שני בני היצהר אהרן ודוד, היינו כי דוד מל' מקבל מיסוד ז"א ואהרן בינה מקבל מיס"א והיינו שני הזתים יס"א ויס"ז יו"ד עילאה דש' הוי' ויו"ד זעירא הנז' ר"פ פנחס, והנה שהשמן נק' יצהר ל' צהרים תוקף אור וע' באד"ר קכ"ט א' גבי עד נכון היום (בעה"כ של הסה"ד הביא יהי אור זה משה ויהי אור זה רשב"י) והנה א' על ימין הגולה וא' על שמאלה מובן לפי הנ"ל כי חכ' מקור הימין וכו', ועוי"ל ב' שמנים אלו דימין ושמאל רומז למנורה דבהמ"ק שהי' מימין היינו בדרום, ולמצות נ"ח שמצותה על פתח הבית משמאל כדי להאיר החשך וזה"ע יהי אור ויהי אור, וע' סד"ה נ"ח מצוה להניחה משמאל מש"ש מענין זה, דלפמש"ש י"ל ימין ושמאל בחי' מצות ותורה שנמשכי' מכתרא ומו"ס שבהם מלובש חו"ג דע"י והן הן ב' שמנים כמ"ש הרמ"ז ר"פ אמור, וזהו א' על ימין הגולה וא' על שמאלה, ועמ"ש בד"ה ושמתי כדכד בענין כדין וכדין, גם י"ל בענין כדי שתהא מזוזה מימין ונ"ח משמאל לפי שע"י המזוזה נעשה בחי' שבע ביום הללתיך כדאי' פ' התכלת דמ"ג, ואי' ע"ז בספרי הובא בר"ח שעה"ק פ"ו משל למלך ב"ו שא' לאשתו הוי מתקשטת בכל מיני תכשיטין כדי שתהא רצוי' לי כך אמר הקב"ה לישראל הוו מצויינין במצות שתהא רצוי' לי וכה"א יפה את רעייתי כתרצה יפה את לי אם רצוי' את לי עכ"ל, והנה עי"ז בא אח"כ מצות נ"ח ח' נרות שבחי' השמיני' זהו למעלה מבחי' שבע כנודע מענין למנצח על השמינית, וכעד"ז ארז"ל ספ"ב דערוכין די"ג סע"ב כנור של מקדש של ז' נימין הי' שנאמר שובע שמחות את פניך א"ת שובע אלא שבע ושל ימוה"מ של שמונה שנאמר למנצח על השמינית וע' מענין שובע שמחות בויקרא רבה פ"ל, נמצא המזוזה גורם לנ"ח שאח"כ דוגמ' מארז"ל בענין מילה שהיא בשמיני כדי שיעבור עליו שבת א', וע' במגיד משרים ד"ד מ"ש בענין ח' נרות דחנוכה, ועמ"ש סד"ה כי אתה נרי שהם המח' וז"מ כו' משא"כ ז' הנרות הם ז' המדות לבד וע"ש בענין נ"ח שנמשך מבחי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ב
- מזהה
- rh-z4x5hr5h
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.