ביאור הדברים ע"פ אני דפ' ציצית
תרמט
רי"ו ע"ב, וז"ל ונמצא למידין כי מו"ס ראשיתה דילי' סתום בעתיק, והיינו דקרו לה חכמתא עילאה סתימאה עכ"ל). וא"כ לפ"ז מובן דמ"ש בע"ח שער א"א פ"ג אינו סותר למ"ש בע"ח שכ"ב פ"ה כיון דעכ"פ יש בגלגלתא בחי' מוח סתום מאד שהוא הפנימית דגלגלתא ממש היינו שהוא פנימית הכתר שבכתר ממש, באופן שהגלגלתא הוא רק החיצוניות שלו, ולכן א"ש דגלגלתא הוא במנין ע"ס והמוח הסתום בו אינו במנין ע"ס כיון שהוא נמשך מדעת דעתיק שהוא בחי' תחתונה שבמאציל ואינו נמנה עם ע"ס כמ"ש בע"ח שמ"א פ"ג כנ"ל, (וי"ל שזהו ענין רישא וגלגלתא ומוחא, וגם לפמ"ש בע"ח שכ"ב ספ"ה יתפרש לשון זה היטב כמש"ש מוחין שבו בעצמו כו' ומלבשת גם את המוחין הנק' חב"ד כו' ע"ש). והנה ע"פ זה א"ש ג"כ הא דהדעת דאצילות משלים למנין ע"ס כשאין הכתר נמנה והיינו למנין ע"ס בבחי' פנימית דהא בבחי' חיצוניות נמנה הכתר עצמו כדלעיל והוא מוכרח בע"ח שמ"א פ"ג והיינו כי הדעת הוא בחי' פנימית כמשנ"ת במ"א בביאור ע"פ מים רבים הובא בפ' תולדות שהדעת בכ"מ הוא בחי' פנימית ובביאור ע"פ ואלה המשפטים בענין משה משה לא פסיק טעמא, ועיין בפע"ח שער הלולב פ"ג ד"ה להר"ר יוסף מערבי, והנה הרמ"ז ר"פ ויקרא כ' ששרש דעת העליון דז"א דאצי' נמשך מדעת דעתיק הגנוז באריך שהוא פנימי' הכתר וצ"ל דאע"ג דדעת דעתיק אינו במנין הע"ס אעפי"כ הדעת דאצי' שנמשך ממנו הוא במנין ע"ס לפי שהמשכתו משם ע"י צמצומים רבים שהרי איתא בע"ח שער א"א פ"ח שהדעת המיחד או"א נמשך ממזל הי"ג וכן איתא בביאור האדר"ז דעת עילאה שהוא מזלא שהוא תיקון הי"ג כו', וכ"ה בלק"ת בישעי' ע"פ מי מדד בשעלו דעת עליון מזלא קדישא וכ"ה בע"ח שער כ"ה דרוש ב' סי' ט"ו ועיין בפע"ח שער העמידה ס"פ י"א ושער חזרת העמידה סוד הקדושה כו' הארה מן הדעת העליון כו' עיין שם (וקדושה הוא בחי' קוצי דשערי). ובספר מבוא שערים שער ה' ח"א פ"ז כי הדעת העליון שמשם יורד השפע אל או"א להזדווג הוא מזלא קדישא דדיקנא דא"א מזל הח' ומזל הי"ג כו' וע"ש ש"ג ח"ב פ"ה דפנימית הדיקנא הוא מרישא תניינא הנק' אוירא, נמצא עכ"פ שנמשך ע"י אמצעות בחי' שערות שאינו ערך לעצמיות המוח ממש, אמנם בע"ח שער כ"ה דרוש ב' סי' י"ז, והנה זה הדעת העליון מקורו נמשך מב' פנים דא"א תיקון ואמת וכ"ה בלק"ת פ' שמות ע"פ כי סר לראות וכ"כ הרמ"ז שם ומבואר במ"א דתיקון ואמת שנמשך מח"ס שלא ע"י צמצום השערות כו', וזהו ענין הארת פנים ולכן נק' ואמת, אך מ"מ מבואר שם דהארת פנים הוא ג"כ כמו בחי' עשי' לבד לגבי עצמיות הח"ס, ולכן נק' חותמו של הקב"ה חותם דייקא, וכיון שכן לכן הדעת יכול להיות במנין ע"ס הגם ששרש המשכתו מבחי' שאינו במנין ע"ס כו' כיון שכבר נמשך ע"י צמצומים עד שאין ערוך כו' לגבי הבחי' ח"ס כנ"ל ומ"מ משלים במנין הע"ס במקום הבחינה שבכתר מה שאינו נמנה כיון דשרש מקורו נמשך משם כו').
ועתה יש לבאר ענין ישראל לי ראש היינו שממשיכים הרצון עליון שבתוכו התענוג, דהיינו בחי' גלגלתא וח"ס ע"י קיום רצון העליון ב"ה, כי הנה יש פלסופים המכחישים בהשגחה פרטית מפני שנלאו להשיג איך יתכן בחי' רצון אצלו ית' במעשה האדם בעוה"ז וכי כלום חסר כו' שהרצון באדם אינו אלא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ב
- מזהה
- rh-04dy304w
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.