דבר אל בנ"י ואמרת אליהם ועשו להם ציצית
תקנה
כתב כי ת"ת נק' כסא כבוד כשהוא כסא לכבוד עילאה ל"ב נתיבות חכמה וא"כ לפ"ז ע"י הציצית ממשיכים במ' מבחי' כבוד עילאה, כי ע"י והחיות נושאות את הכסא נמשך היחוד עליון כמ"ש בזח"ב פ' ויקהל דקצ"ז ע"ב בענין קחו מאתכם תרומה וע' בת"א פ' יתרו בד"ה זכור את יום השבת לקדשו דרוש השני בענין והחיות נושאות שביאר ענין זה איך שעי"ז נמשך מבחי' סוכ"ע בממכ"ע וה"ס יחוד הנ"ל, והיא משפעת בחי' זו ג"כ לשורש בי"ע שהם ד' חיות המרכבה וכמש"ל ס"ב בענין קרנו תרום בכבוד, ומה שנקרא ציצית לשון יוצא יש להעיר מענין יציץ ופרח ישראל, הרי הציץ והפריחה בחי' גבוה, וכן ענין כציץ השדה תלים ק"ג הרי השדה עפר והציץ צומח כו' גם ע"ד הנמשל היוצא מהמשל וכך הטלית לבושיה כתלג חיור זהו בחי' חשמל שהוא כענין משל ע' בלק"ת פ' אחרי בד"ה כי ביום הזה יכפר דרוש השני וגילוי הפנימי' מתוך החשמל זהו ענין ל"ב נתיבות חכמה עילאה כו', או כמו מגדל הבולט מהחומה זח"ב צ"ח וזהו ענין אתוון רברבין שבתורה בחי' בליטה עמ"ש מענין חותם בולט בד"ה שימני כחותם, או כמו ע"י אספקלריא רואין האור וזהו ענין הלבושי' הנעשי' ממעשה המצות שעי"ז יראה נועם ה' וצחצחות כמ"ש באג"ה סי' כ"ט ד"ה אשת חיל עט"ב, או כמו אשה יולדת זכר, או כמו האילן יוצאים ממנו פירות שיש בהם טוב טעם משא"כ האילן עצמו אינו ראוי למאכל, ויש לפרש עוד עפמ"ש בפי' אל יתהלל החכם בחכמתו כו' כ"א בזאת יתהלל שבחכמה יש שני מדריגות הא' עצם החכמה מה שהוא חכם גדול בפ"ע, הב' כח התפשטות חכמתו לזולתו, ובחי' זו הב' אף שהיא רק התפשטות החכ' והוא ענין ו"ד דמלוי יו"ד מ"מ שרשה באה מבחי' שלמעלה מעצם החכמה וכמ"ש בת"א בד"ה לך לך מארצך, וזהו ג"כ ענין במחשבה ארץ קדמה רק שהוא כחותם המתהפך כו', וזהו ג"כ ענין יגדל נא כח אד' שבחי' כח נק' מילוי המילוי דשם הוי' שיש בו כ"ח אתוון, כי הוי' בחכמה ובחי' מילוי זהו מה שיש הכח בחכמה להתפשט בבי"ע כו' ובאמת בחי' זו היא עיקר המכוון ובאה ונמשכה מבחי' כח שהוא הכח שבהעלם היינו סוכ"ע, וזהו ענין אורך היריעה כ"ח באמה, ובזח"ב פ' פקודי רלג"ב איתא כ"ח אמה נמשכים מל"ב נתיבות חכמה היינו האורך עם הרוחב שהוא ד' אמה היינו עצם ד' אותיות הוי' הם ל"ב כו', והיינו העצם עם מילוי המלוי כו', ועפ"ז יש לפרש דלק"מ ענין ציצית שהוא מה שיוצא ונמשך לחוץ מהבגד ועכ"ז הוא גבוה מהבגד, והיינו כי ל"ב חוטין דציצית הם בחי' התפשטות חכמה עילאה דאצי' מה שנמשך להאיר ע"י המל' דאצי' בבי"ע והוא ענין כ"א בזאת יתהלל כו', וזה גבוה מעצם הלבוש שהוא המל' מה שאינו מתפשט ומאיר כו' וזהו עצמו ענין יגדל נא כח אד' כנ"ל וזהו ענין וזאת הברכה, וזהו ג"כ ענין חכמות בחוץ תרונה שלהיות ההמשכה בחוץ בחי' ציצית מלשון יוצא זהו דוקא ע"י חכמות היינו ע"י אור ח"ס המאיר ונמשך בחכמה דאצי' כו', לפ"ז ל"ב חוטי הציצית יש בהם הארה מה שלמעלה ג"כ מבחי' ל"ב נתיבות חכמה עילאה והיינו שנמשך מבחי' ושער רישי' כעמר נקי בחכמה עילאה ועי"ז נמשך המשכות ל"ב נתיבות חכמה להאיר לבי"ע וכה"ג נתבאר בלק"ת בד"ה והי' לכם לציצית השני רפ"ב שכדי שיומשך מהחכמה למטה צ"ל שרש ההמשכה מלמעלה מהחכמה וכה"ג נתבאר ע"פ אריתי מורי בד"ה באתי לגני, ועד"ז מ"ש אך יצא יצא יעקב שיעקב אותיות יבקע מה שבוקע האור ויוצא ומאיר לחוץ, ובקיעה זו באה ונמשך
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ב
- מזהה
- rh-22nxa4rd
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.