בהעלותך את הנרות
כב
ביטול להתלהבות, ולכן עליי' המל' שע"י הדלקת המנורה הוא ענין העלא' נפלא' כי היא ע"י גבו' דאבא משא"כ בקרבנות שההעלא' ע"י גבו' דאימא וזהו בהעלותך את הנרות כלומר כשתמשיך את ההתלהבו' בכנ"י הנק' נרות כי נר ה' נשמת אדם [כו'] אזי אל מול פני המנור' יאירו ז' הנרות פי' שיהי' ההתלהבו' והאור זך מצד החכמ' הנק' אור המא[יר] אור השורף, ועכ"ז הנה נכלל בהדלקת הנרות גם בחי' העלא' גבו' דאי' והוא ענין מה שהי' מ[דליק בא]ש המערכה ע"י קיסם שהוא מבחי' אש וגבו' דאימא וזהו בהעלותך בחי' גבו' והסתלקו' מגבו' דאי' [וגם] כליון הפתילה [בא] מגבו' דאימא כמו כליון בשר הקרבן אלא שהמשכת השמן אחר הפתילה והתכללותו באור הוא מבחי' גבו' דאבא וא"כ י"ל שבנרו' המנורה עצמן בהיותן דולקי' הי' בהם שני הבחי' יחד גבו' דאימא וגבו' דאבא ולא שגבו' דאימ' הי' תחלה ע"י הקיסם ואש המערכה שמשם מדליקי' הקיסם ומדליקי' בו המנורה בלבד, וכן משמע פשט ל' הזהר בענין אשא אוכמא ואשא חיורא שהם בחי' גבו' דאו"א ומבואר שם שהם בעוד שהנרו' ממש דולקי' כי האש הסמוך לפתילה הוא אשא אוכמא והאש שעל גביו מלמעלה הוא הנק' נהורא חיורא והוא אור המאיר, והנה בהדלקת המנורה הי' ב' הבחי' יחד האשא אוכמא בא מכליון הפתילה והאשא חיורא שע"ג בא משמני' הנמשכי' אחר הפתילה ולכן האש דקרבנו' הי' כולו מבחי' אשא אוכמא וגבו' דאימא לפי שלא הי' ע"י שמן כ"א ע"י כליון בשר בהמה כנ"ל)* וזהו שאמר לו הקב"ה שלך גדול משלהם כי קרבנו' שלהם נכללו בשלו לפי שענין הקרבנו' שלהם הי' העלא' המל' ע"י גבו' דאי' לבד ובהדלקת המנורה הי' גבו' דאו"א יחד כנ"ל וזהו טעם סמיכו' פ' המנורה לפ' הנשיאי', וגם בזה יתורץ קושיות הר"נ שהביא הרמב"ן בפירוש החומש ע"ש.
הפרק שני יבאר שכמו כן הי' ענין הקרבנות שהבהמה מתברר' ע"י אש שלמעלה ואח"כ היא הגורמת עליות העולמות, וזה הי' קנאת אהרן במה שלא הי' הוא בקרבנו' הנשיאי' שהם להעלות המל' לפי שזה הדבר שייך לו בהיותו שושבינא דמטרוניתא, והשיב לו הקב"ה שלך גדול משלהם כי הדלקת המנורה הי' ג"כ להעלו' המל' אך באופן יותר נעלה דהיינו ע"י גבו' דאו"א יחד משא"כ בקרבנו' שהוא מבחי' גבו' דאי' לבד.
ג) ועד"ז יובן ג"כ ענין טענת משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם כו' כי הנה משה הוא יסוד אבא שמדרגתו הוא בחי' הביטול דכח מ"ה שלמעלה מעלה ממדרגת ההתלהבות וס"ר ישראל שבדורו הי' דור דעה שהיו כלולי' בנשמת משה שהוא הי' שרשן ומקורן ולכן אמר אשר אנכי בקרבו פי' בחי' אנכי מי שאנכי הוא בחי' כתר עליון שהוא שרש ומקור להחכמ' הוא בקרבו כי מצד הביטול דכח מ"ה שורה בו אור א"ס ב"ה ולהיות כי מדרגתם הי' בבחי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ב
- מזהה
- rh-62jrj4bb
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.