כי תבואו אל ארץ מושבותיכם
עז
להיות דירה בתחתונים דהיינו במקרא משנה תלמוד הלכות ואגדות מענינים תחתונים וגשמיים והם כלים מכלים שונים ויין מלכות שהוא אור א"ס ב"ה המלובש בהם רב כיד המלך שהוא ענין היד הגדולה וכמ"ש וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים פי' שהגדולה היא התפשטות אשר נתפשט עד אין קץ ותכלית והוא ענותנותו אשר עשה ה' במצרים פי' כי פעל ועשה בחי' ש' הוי' אפילו במצרים שהוא בחי' מצר וגבול וכמו כל עניני זרעים ומועד כו' שהם מדברים מעניני העולם הגשמי (ושיומשך א"ס ב"ה אפי' בעניני' גשמיי' זה נמשך דוקא מבחי' יד הגדולה כו' שהוא בבחי' רב חסד כי הנה ע"י אהבה ודביקות נמשך תוס' אור באצי' שיהי' שם איהו וגרמוהי חד בתוס' אורה כו' אבל כדי שיהי' בחי' יחוד זה גם בעשיי' שיהי' ש' הוי' שורה בגוף האדם זהו נמשך מבחי' יד הגדולה שלמעלה מאצי' ועמ"ש בד"ה פזר נתן כו' ובד"ה משה ידבר ובד"ה אם בחקתי נז' ג"כ מענין כיד המלך כו'), ואפילו בעסקים ומו"מ אם הוא נושא ונותן באמונה הרי עולם זה חסד יבנה וגם שנותן לעני מחיה את נפשו, רק אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו בק"ש כנ"ל אזי רוח אייתי רוח ואמשיך רוח להיות שורה ה' אחד גם בתורה ומצות מעשיות. והנה ענין עבודה זו להמשיך דירתו בתחתונים להיות אין עוד מלבדו היא למעלה מעלה ממדרגת התלהבות הנק' בשם גדפין לבד לפי שעכ"פ מוכרח להיות שיצייר איזה יש ודבר בפ"ע בחי' לב ונפש שמתלהב משא"כ בחי' אין עוד הוא ביטול במציאות לגמרי ולא ימצא מקום לעצמו כלל ואין לו רצון אחר כ"א רצון השי"ת ורצון ה' הוא שוה למטה כמו למעלה כמ"ש במ"א (וע' בת"א סד"ה וארא כו' וגם י"ל שזהו בחי' רוח שלמעלה מבחי' אש כי אש הוא בחי' חי ורוח ממללא בחי' מדבר ע' בד"ה והי' מספר בנ"י וזהו ענין ריח בגדיו ריח ורוח הכל ענין א' כמ"ש בפי' הרע"מ אמור צ"ז ארחת דא בדא כו' וגם רוח בחי' אויר שלמעלה מבחי' אור כמ"ש בד"ה מזוזה מימין כו').
והנה ע"ז נאמר סוף מעשה במחשבה תחלה (פי' שכח מעשה המצות גדול מאד והוא במחשבה תחלה וכמ"ש במ"א מענין המשל מהא דלחכימא ברמיזא כו'), והנה בחי' זו נק' ארץ כנען מלשון הכנעה והשפלה שנופל ומשפיל עצמו למטה, ובבחי' זו כתיב רגלי' יורדות מות כי מאחר שהוא מקושר למטה בענינים גשמיים אפשר לו ליפול ח"ו בתאות גשמיים וע"ז כתיב ובערת הרע מקרבך וכתיב כי יביאך אל ארץ הכנעני וגו' שבעה גוי' גדולי' ועצומים כו' החרם תחרימם לא תחיה כל נשמה וכתיב גם את הצרעה ישלח ה' בם עד אבוד הנשארים והנסתרים מפניך. וענין הצרעה כי הנה ארז"ל שהצרעה הי' מסמא את עיניהם מלמעלה ומסרסם מלמטה וביאור ענין זה הנה ארז"ל שמזיעתן של חיות יוצא נהר דינור על ראש רשעים בגיהנם פי' זיעה הוא ארס וחימה וכמ"ש הנה סערת ה' חימה יצאה כו' והוא פסולת שלהם כי בכל עולם ועולם יש בחי' טוב ורע ואינו ר"ל רע ממש ח"ו (דהא איתא בכהאריז"ל דמחזה דז"א ולמטה מתחיל עה"ד טוב ורע ופשיטא שאין שייך שם רע ח"ו) אלא רע מלשון כעס וחימה והוא ענין
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ב
- מזהה
- rh-bfrej1x3
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.