לא כן עבדי משה
מא
לא כן עבדי משה
לא כן עבדי משה כו' ומראה ולא בחידות כו'. צ"ל דא"כ מהו ההפרש לשאר הנביאים שאמר תחלה במראה אליו אתודע ומהו לא כן כו' ומראה כו'. גם צ"ל שביקש משרבע"ה הראני נא את כבודך ואמר וראית את אחורי ופני לא יראו, ובאברהם כתיב התהלך לפני והרי כתיב ושמי הוי' לא נודעתי כו' ובמשה כתיב אשר ידעו הוי' פא"פ כו'. אך הענין דבמר ה נקוד קמץ תחת האל"ף והוא ל' נקבה ומראה דמשה בסגו"ל והוא ל' זכר כי יש ב' בחי' מראה, וכמארז"ל ביבמות ספ"ד בהפרש שבין משה לישעי' דמרע"ה ראה באסה"מ וישעי' באסשא"מ וב' בחי' מראות אלו הם בחי' לשון זכר ולשון נקבה.
ב) ולהבין זה הנה יש להקדים פי' מ"ש בהעלותך את הנרות כו' יאירו שבעת הנרות, כי הנה נש"י קרוים נרות ע"ש נר הוי' נשמת אדם וגם המצות קרוים נרות כמ"ש כי נר מצוה ולהבין זה, וגם משארז"ל יפה שעה א' בתשומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב וכבר נת' פעמים רבות. וכעת ית' בהקדם מ"ש בזוהר שהמצות נעשים לבושים לנפש שהנשמה מתלבשת בהם בג"ע וצריכה הנשמה לקיים כל התרי"ג מצות בכדי שיהי' הלבוש בשלימות ואם חסר א' מהמצות חסר הלבוש לכן צריכה לבוא בגלגול לקיים המצוה ההיא שחסרה בכדי להשלים הלבוש, והנה צ"ל מ"ש צאינה וראינה בנות ציון כו' בעטרה כו', ומבואר הפי' במ"א כי בנות ציון הן הנשמות שבג"ע צאינה מן הלבושים כו' כדי לראות בעטרה כו', ולכאורה תמוה דהא הנשמות צריכי' לבושי' דוקא כדי להנות מזיו ולמה אמר צאינה כו' כדי לראות בעטרה שעטרה כו'. אך הענין יובן בהקדים לבאר ענין הלבוש לנשמה בג"ע מהו דהנה בג"ע הנשמות נהנין מזיו השכינה ענין הזיו הוא הארה מאא"ס ומתענגים הנשמות בג"ע שמשיגים איזה הארה מהזיו ובחי' הזיו הוא הארה מאא"ס בל"ג ולכן עם היות שבכלל נזכר בספרים רק ב' בחי' געה"ע וגעה"ת, געה"ע הוא בבריאה וגעה"ת הוא ביצירה, אבל דרך פרט יש עליות והשגות בל"ג כמארז"ל ע"פ ילכו מחיל אל חיל שצדיקים אין להם מנוחה בעוה"ב ר"ל שנשמתן מתעלה בכ"י בעא"ע כי אין קץ ומספר לעילוי ההשגה בבחי' האור וזיו אשר הוא הארה מאא"ס ב"ה, וכל זמן שנצרך הנשמה להתעלות מג"ע לחבירו צ"ל מקודם בחי' נה"ד שיבוטל כל ההשגות הקודמי', כי ההשגה הקודמו' נגד ההשגה שלמעלה ממנה אין ערוך כלל וכלל והיא בטילה לגמרי נגדה אחרי שהשגות הנ"ל הוא להיות משיג ההארה מאא"ס ב"ה וע"כ כל השגה יתירה שמשיג מהאור בטילה נגד ההשגה שלמעלה ובעבור זה כל צדיק נכוה מחופתו של חבירו היינו מבחי' השגה החופף על חבירו מאחר שאין השגתן א' ויש לכ"א השגה אחרת אשר נהנה מזיו השכינה המאיר עליו, וזהו"ע וקדושים בכ"י יהללוך סלה קדושים היינו נשמות בג"ע נק' קדושים יהללוך סלה כל מקום שנאמר סלה הוא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ב
- מזהה
- rh-f4jfz0cx
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.