בד"ה בהעלותך [שבלקו"ת]
ה
מלפני נמרוד לשרף וצפה הקב"ה שיעקב עתיד לצאת ממנו אמר כדאי הוא להנצל בזכות יעקב הה"ד (ישעי' כ"ט כ"ב) כה אמר ה' לבית יעקב אשר פדה את אברהם, ולכאורה אינו מובן למה הי' צריך אברהם להנצל בזכות יעקב דוקא. ומהו יתרון מעלת יעקב על אברהם. וגם מהו המשל שעתיד להוליד בת שתהא נשאת למלך. אך הענין הוא דהנה אנו אומרים לפני כל מצוה לשם יחוד קוב"ה ושכינתי', וצ"ל מהו"ע ופי' יחוד קוב"ה, הענין הוא דהנה שכינתי' הוא מל' ושכנתי בתוכם שהוא בחי' מל' שמחי' את העולמות בבחי' התלבשות וע"ד כמו שהנשמה מחי' את הגוף כך הקב"ה מחי' את העולם והעולם נעשה יש ודבר נפרד, כי ענין המלוכה אינו שייך כ"א על עם שהוא מל' עוממות שז"ע נפרדי' דוקא. ולכן על בנים להיות כי הבן נמשך מעצמות בחי' האב אינו שייך מלוכה, כ"א על נפרדים דוקא שייך בחי' מלוכה, ובחי' זו המחי' עולמות הנפרדי' נק' בשם שכינתי' שהוא בחי' מל' המחי' עולמות הנפרדים בבחי' ממכ"ע, אמנם פי' וענין קוב"ה זהו מצד היותו קדוש ומובדל מגדר עולמות וזהו בחי' סוכ"ע, וענין יחוד קוב"ה ושכינתי' זהו שיומשך בחי' המשכת בחי' סוכ"ע בבחי' ממכ"ע, ופי' יחוד זהו המשכת הדעת מל' והאדם ידע, ושרש הענין הוא דכתיב כי אל דעות הוי' שיש ב' דעות היינו ב' בחי' דעת ד"ע וד"ת, ד"ת הוא שנברא מאין ליש שלמטה הוא היש ונברא מאין, וד"ע הוא מלמעלמ"ט, שלמעלה הוא היש ולמטה הוא אין שכולא קמי' כלא ממש חשיב, ובחי' היחוד הוא בחי' המשכת הדעת מבחי' ד"ע בבחי' ד"ת, שגם בבחי' ד"ת יומשך להיות מושג כמו שהוא בד"ע, איך שקמי' כלא ממש חשיב, וז"ע יחוד קוב"ה ושכינתי' שגם בבחי' שכינתי' ד"ת יומשך הגילוי מבחי' ד"ע בחי' סוכ"ע.
והנה בחי' יחוד זה התחיל מיעקב דכתיב שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני, שאברהם הי' בחי' ימינו תחבקני, ויצחק הי' בחי' שמאלו תחת לראשי, שכ"ז הוא בחי' מקיף שזהו רק הכנת היחוד, אבל כדי שיומשך למטה בבחי' פנימי' ממש שנק' בשם יחוד, יחוד זה התחיל מיעקב לפי שיעקב הוא אותיות יבקע וכמ"ש אז יבקע כשחר אורך, שיעקב התחיל לבקוע החשך כמו שאור השחר בוקע חשך הלילה, כי יעקב הוא בחי' קו האמצעי, והגם שאברהם התחיל ג"כ להאיר למטה והי' למטה משגר שם שמים בפי כל הבריות, וכמ"ש ויקרא בשם ה' אל עולם, וכתיב וארא אל אברהם שהאיר גילוי אלקות להאבות, והם שגרו בפי הבריות כנ"ל, עכ"ז הנה הגילוי הי' ע"י בחי' שם שדי, אבל שמי הוי' לא נודעתי להם, ומ"מ מיעקב התחיל להיות התגלות שם הוי', ולכן העמיד י"ב שבטים שי"ב שבטים הם בחי' י"ב בקר דבריאה שהם בחי' שבט וענף מן עצם האילן שהוא בחי' יעקב והיינו להורות שהם ממשיכים המשכה זו בבי"ע, ועכ"ז ושמי הוי' לא נודעתי קאי גם על יעקב שלמטה בעוה"ז לא נודעתי כ"א ע"י שעבוד מצרים שנזדככו ע"י שמררו את חייהם בחומר ובלבנים וע"י המרירות וגם שהיו ס' רבוא ביחד שזהו כמנין שם הוי' כשתחשוב יו"ד פעמים וא"ו בכפל חמשה פעמים עולה ת"ר אלף שהם ששים רבוא, ואז
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ב
- מזהה
- rh-fxr150qa
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.