אספה לי
שצה
והו"ע וי"ו רבתי וי"ו זעירא כו' וי"ו רבתי היינו שבראשו יו"ד שהוא החכמה וקוצו ש"י הוא בחי' הכתר העליון הנ"ל, ואז המדות בתכלית הגדלות שכלולים כל א' מיו"ד ונק' ס', אבל כשהמדות בקטנות הם רק וי"ו (ואפ"ל דהמדות ה"ע הוא מה שבא בהתלבשות בעולמות כנ"ל ושהם באים לסיבת העולמות כנ"ל הם בבחי' הקטנות בצמצום גדול ונק' ז"א אבל אותן המדות עצמן כמו שהן בשרשן באור העצמי הנ"ל שהוא בחי' הכתר עליון המה בתכלית הגדלות וכלולים כ"א מיו"ד וכמ"ש בבה"ז בד"ה ויהיו חיי שרה כו' שבחי' הכתר הוא רזא דמאה להיות שכל הע"ס כשהם בבחי' הגדלות דכתר כלולים כ"א מיו"ד כו'), וזהו רזא דעמודא דאמצעיתא (שהוא הת"ת שעולה עד העצמו' הוא הכתר העליון) הוא ס' שהוא וי"ו רבתי שבראשו יו"ד כנ"ל, אבל רזא דצדיק שהוא יסוד המשפיע למל' שרש העולמות והנבראים הוא וי"ו בלא יו"ד בראשו שהן המדות בבחי' הקטנות, ועז"נ העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט כו' ומדקא' העשיר לא ירבה משמע שהי' ביכולתו להרבות רק שהציוי הוא שלא ירבה כו' (וכן הדל לא ימעיט שביכולתו להמעיט רק שהציוי היתה שלא ימעיט כו') הענין הוא דהעשיר היינו מצד פנימי' ועצמו' הכתר שהוא אור הסובב העצמו' כמו שהוא מצד עצמו' אא"ס ממש שביכולתו להיות ספי' עד אין קץ (כמ"ש בת"א) אך זה עלה ברצונו כו' שיהי' כל המשכות אלקו' גם היותר נעלה רק בבחי' ע"ס לבד (וכמ"ש בס"י עשר ולא אחד עשר כו') והדל שהוא בחי' יסוד שהמדות העליונות נמשכים בצמצום על ידו כנ"ל אעפ"כ לא ימעיט מעשר כי ישנם כל הע"ס גם כשהם בקטנות (ר"ל גם במדות הנמשכי' בעולמות בצמצום ישנם גם ג"ר דחב"ד אך שהם בהעלם ובקטנות ולא נגלות רק המדות וכמ"ש במ"א בענין מושכל מורגש מוטבע ע"ש וד"ל), ואי' בלקוטי הש"ס לאריז"ל שעז"א טוב שכן קרוב מאח רחוק דשכן קרוב הוא בחי' היסוד שנמשך לצורך התהוות העולמות וחיותם וקיומם שכ"ז נמשך בכל עת ואינו מסתלק ח"ו אפי' כרגע ואין הפרש בין זמן הגלות כו' וע"כ נק' שכן קרוב אבל המדות כשהם בבחי' הגדלות דכתר עליון נק' אח רחוק דבגלותא אסתלק לעילא כו', וזהו בחי' ס"ו בסוד וכ"ז בא לגילוי לבחי' הד' שהוא המל' שנק' דבר הוי' וגם מטעם שמתלבש בד' חיות שאז דוקא הוא שרש לכל הנבראים כידוע (ובחי' המל' מקבל ב' השפעות הללו דבחי' הגדלות ובחי' הקטנות הנ"ל) שז"ש דוד מכל מלמדי השכלתי כו' דבחי' דוד הוא בחי' המל' שמקבל כל ההשפעות הנ"ל, אך נראה במ"ש שזהו סוד ה' ליראיו היינו שמתחברים ב' השפעות להיות כא' להיות נגלות בחי' המדות כמו שהם בגדלות גם בבחי' יסוד שבא לסיבת העולמות וכ"ז נמשך בבחי' המל' שנק' ד' כנ"ל (וכמשי"ת) וע"ז א' דוד מכל מלמדי השכלתי כי דוד הוא בחי' מל' ומקבל כל השפעות הנ"ל (דבחי' הת"ת והיסוד) שז"ש מכל מלמדי השכלתי דכל בגימ' נו"ן שהוא שער הנו"ן דבינה שהוא בחי' הכתר עליון (כמ"ש בלק"ת וע"ד דהתגלות ע"י בבינה) וגם יסוד נק' כל (ויסוד ז"א בעתיקא אחיד כו') ע"ש שער הנו"ן דבינה שמתגלה ביסוד ז"א ובא בהתגלות בבחי' המל' שהוא בחי' דוד כו' (וזהו סוד הוי' הנ"ל) כי עדותיך שיחה לי דהיינו שע"י התורה נמשך בחי' ההשפעות הללו שזהו ענין ס' מסכתות סוד הס' הנ"ל, והם שיתא ס"מ והוי"ו קאי על פי' המשניות הללו ונק' גמרא ונק' וי"ו שהוא פי' וביאור הוי"ו כי כשמדבר בפה וי"ו נשמע גם וי"ו האחרון בפי' וביאור הוי"ו הראשון (וכנ"ל דוי"ו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ב
- מזהה
- rh-jbepkrh5
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.