וידבר אל קרח כו' בוקר ויודע ה'
תשיג
תכלת דומה לים כו' עד לכסה"כ ולכן צ"ל בגד של ארבע כנפות דוקא נגד ד' חיות הנושאות את הכסא כו', והנה כנף פירושו לשון פריחה כמ"ש כל עוף כנף למינהו ות"א עופא דפרח, וגם פירושו לשון קצה כמו מכנף הארץ ישעי' כ"ד ט"ז וכמו לאחוז בכנפות הארץ איוב ל"ח, וגם פירושו לשון כיסוי כמו ולא יכנף עוד מוריך בישעי' סי' ל' כ' דפרש"י לא יתכסה ממך בכנף בגדיו, וכמו"כ כל הפירושים הם בבחי' כנפי החיות שהם פורחים ומעופפים בהם כמ"ש בד"ה וספרתם לכם דפי' וכנפיהם עפיפתם והסתלקותם למעלה ליכלל במקורם באהוי"ר וכדכתיב אחרי ה' ילכו כארי' ישאג כו' (ובמא"א אות כ' סמ"ג כנפיהם נק' החסדים המכוסים שבשני הזרועות וע"י שהם מכוסים מתגברים לעלות לשרשם ומעלים הגוף עמהם עכ"ל. וכ"כ הרמ"ז פ' אחרי דנ"ט ע"א וז"ל כתב הרב שהכנפיים מתהווים מן אורות הסתומים למעלה מן החזה כו' עכ"ל, ופי' החסדים המכוסים היינו אה' שבפנימי' הלב כו' והנה ע"י הגדפיי' שהם הכנפיים יוכלו לעוף למעלה מעלה וכמ"ש יפרוש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו כו') וגם כנפיים הם לבושים כי המדות הם עדיין לבושים לרצון שבנפש כי פנימיותם הוא הרצון וכמו שנראה בהעוף שפורח ע"י נענוע הכנפיים דהנה עיקר הפריחה תלוי ברצונה דוקא ולא בכנפיים שאם רצונה לפרוח למזרח פורחת למזרח ואם רצונה למעריב פורחת למעריב ופעם פורחת למעלה ופעם לצד מטה ותנועת הכנפיים הכל בשוה בלי שינוי הן למזרח כו' הן למעלה כו' א"כ נראה שזה שהיא פורחת למזרח הוא משינוי רצונה שרצונה הוא לפרוח לשם והיינו שעיקר הפריחה הוא ע"י רצונה אך הוא ע"י שמתלבש בכנפיים שהם לבושים וכלים אל הרצון ולכן אם אין רצונה לפרוח כלל אף שתתנענע בכנפיה לא תזוז ממקומה כלל, נמצא הכנפיים שהם המדות אהוי"ר הם לבושים לבחי' הרצון שבנפש, וכן מדות לשון לבושים מלשון מדו בד שיורד ע"פ מדותיו, וגם כנף לשון קצה כי ד' חיות המרכבה הנ"ל הם ד' קצוות של ד' רוחות שהם ראשית ההתפשטות החיות בבי"ע כו', ובפרדס ערך כנפיים כ' וז"ל כנפיים פי' הרשב"י ע"ה במקומות רבים כי ארבע כנפים הם שם אדני וארבע פנים הם שם הוי' והכוונה כי כמו שהכנפיים הם לכסות הפנים כן שם אד' מכסה ומסתיר לשם הוי' כנודע (שהרי הוא היכל לו וכן נק' בתורה הוי' בכינוי אד' כלומר כל מבקש שם הוי' ימצאנו בשם אד' כ"כ בש"א ריש שער א', ושלכן בתחלת התפילה אומרים אד' שפתי תפתח שע"י שם זה נכנסות התפילות לפני הוי' ית', וזהו ג"כ ענין גדול העונה אמן כו' כי אמן בחשבון הוי' אדני, וזהו כענין ועתה יגדל נא כח אדני כמ"ש במ"א) ונקרא זה פן וזה כנף בשעת החיבור לרמוז על כניסת זה בתוך זה (וזהו עניות אמן) עכ"ל, וב' בחי' הנ"ל היינו ג"כ כענין אורות וכלים, והנה המלאכים יש להם ג"כ חומר וצורה היינו אור וכלי וב' בחי' אלו נמשך בהם ג"כ מאורות וכלים דאצי' ע"י שנעשו נשמה לע"ס דבי"ע ומהם נתהוו המלאכים בבחי' או"כ וכמ"ש במ"א בד"ה להבין ההפרש בין ק"ש לשמו"ע כו' בסידור שער הק"ש ע"כ נאמר בהם וארבעה פנים לאחת וד' כנפיים לאחת להם ביחזקאל סי' א' י' והיינו מבחי' הוי' אדני כמ"ש ברע"מ פ' פנחס דרכ"ו ע"א, וזהו ענין ד' ציצית שיש בכ"א ד' חוטין וכשכופלין אותן נעשות שמונה דהיינו בחי' ופניהם וכנפיהם כו' וכמ"ש במא"א אות ד' סכ"ו ד' ציצית
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ב
- מזהה
- rh-mmvsr111
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.