ועתה יגדל נא
תצא
לגמרי מפני רצון עליון ב"ה אזי מגיע לבחי' אין שהחכמה נמשכת משם (ועמ"ש בד"ה כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ ובד"ה קחו מאתכם תרומה) וכמארז"ל האומר אין לי אלא תורה אפי' תורה אין לו כו' דמאחר שלא מסר נפשו תחלה בביטול האמיתי כו' אינו מגיע לבחי' האין כלל שהחכמה של התורה נמשכת משם ולכך אפי' תורה אין לו וכדכתיב יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אותי כו' וכתיב שם להלן ואבדה חכמת חכמיו כו' כנ"ל שאפי' תורה אין לו (ועמ"ש בענין על מה אבדה הארץ על שלא ברכו בתורה תחלה, וזהו אל יתהלל החכם בחכמתו כו' כ"א בזאת יתהלל כו' בזאת היינו יראה, וזהו השכל וידוע אותי דעת לשון התחברות וח"י חוליות השדרה שכנגד ח"י ברכאן דצלותא נמשכים ממוח הדעת וזהו והי' כו' חוסן כו' יראת ה' היא אוצרו וכמ"ש במ"א) כ"א כשמוסר נפשו תחילה בתפילה כו' שמגיע לבחי' אין שחכמת התורה נמשכת משם אז יוכל להגיע לבחי' תורה (וזהו ענין הדר הוא לכל חסידיו כו' בחי' הדר והתכללות רו"ש כנ"ל), וזהו וידבר הוי' אל משה לאמר משה הוא הדעת שבכאו"א מישראל וזהו וידבר ה' אא"ס ב"ה לבחי' משה שהוא הדעת של כנס"י כו' לאמר פי' שנמשך ההמשכה מאא"ס ב"ה לבחי' משה שהוא הדעת של בנ"י בכדי שיוכלו כאו"א מישראל לאמר תמיד שיהי' אמירתו אותו פ' כו' דומה כאלו היא נאמרה למשה בסיני, שיהי' דבר ה' מלובש בדברו אותו פ' כו' כי למעלה הוא למעלה מהזמן כו' ולכן בכל עת שא' מישראל לומד איזו פ' בתורה שורה בו דבר ה' שדבר בסיני אל משה כו', וכדכתיב ודברי אשר שמתי בפיך אשר שמתי כבר בסיני בדברי אל משה כו' אז שמתי בפיך שתוכל לאמר בכל עת שיהי' דומה כיום שנאמרה למשה בסיני כו' וזהו דכתיב לאמר כו' כנ"ל שהוא הדבר אשר שמתי בפיך כנ"ל וד"ל. וזוהי מ"ד הרחב פיך ואמלאהו כו' שאמרז"ל פ"ז דברכות ד"נ ע"א ע"ז בד"ת כתיב כו', פי' שקודם לכן כתיב אנכי ה' אלקיך המעלך מאמ"צ שהוא בחי' יצ"מ שבתפלה שעולי' ממצרים בעלי' אחר עלי' כו' שזוהי סדר התפלה הכל בחי' עליות עלי' אחר עלי' תחלה ברוך שאמר ואח"כ יוצר אור כו' ואח"כ ק"ש ושמו"ע כו' (ועלי' זו הכל ע"י אנכי ה' אלקיך המעלך, והיינו כי אלמלא עוזרו אין יכול לו, כמ"ש בד"ה אני ה' דפ' ציצית ובד"ה כי תצא למלחמה גבי ונתנו ה' אלקיך בידך, והיינו ג"כ ע"י התומ"צ כי ומקבלין דין מן דין), ואחר העלי' ממצרים שזוהי המעלך כו' כתי' הרחב פיך שזוהי כתי' בד"ת שאתה צריך רק לפתוח פיך בד"ת, ואנכי אמלאהו שדבר הוי' ישרה בתוכו שתיכף כשיפתח פיו בד"ת או בד"ס שחמורים מד"ת אזי ישרה בו האא"ס ב"ה דבר ה' שדבר אותו הלכה או פ' בסיני וזהו ואמלאהו כדכתי' ודברי אשר שמתי כבר בפיך כנ"ל (וזהו ענין ובתים מלאים כל טוב, בתים הם צירופי אותיות התורה וכתיב בהו אשר לא מלאת ע"י אתעדל"ת כ"א שנמשך באתעדל"ע ואמלאהו), וזהו כאשר דברת כבר לאמר שיוכל כאו"א מישראל לאמרו בכל עת כמו שנאמרה בסיני כנ"ל, ומה שחמורים ד"ס יותר משל תורה הוא מפני שע"י העבירות שעוברי' על המצות שנכתבו בתו' כו' עושי' מסך מבדיל ביניכם ובין ה' כו'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ב
- מזהה
- rh-rdaqv19q
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.